תאונת דרכים שהתרחשה בחול את מי תובעים ?

עדכון חשוב בהלכה בעניין תאונת דרכים בחול את מי תובעים ואיפה – יפורסם בתאריך 31.7.2018. חשוב לציין כי ההלכה של בית המשפט העליון התהפכה בהרכב של 7 שופטים של בית משפט העליון במסגרת דיון נוסף. 

היום נענה לשאלה מה קורה כאשר תושבי ישראל עוברים תאונת דרכים בחול הכוונה מחוץ לישראל כאשר כל המעורבים בתאונה מקום המושב המשותף שלהם הוא בישראל. למעשה איזה חוק חל של ישראל או של המדינה הזרה? ואם מדובר בתאונת דרכים שהתרחשה בחול ובית המשפט יקבע שמדובר בדין הישראלי שחל במקרה זה האם מחלים את פקודת הנזיקין או חוק הפיצויים לתאונת דרכים.

ישראלים עברו תאונת דרכים בחול מה עושים?

מדובר בשלושה אזרחים ישראלים ותושבי ישראל שיצאו לטיול בניו זילנד. שלושת החברים התחלפו ביניהם בנהיגה לאורך הטיול. תאונת הדרכים התרחשה כאשר מאחורי ההגה ישבה נהגת שמאוחר יותר נתבע על ידי אחד הנוסעים ברכב שנגרמה לו נכות של 100% בעקבות תאונת הדרכים. הנוסע ברכב תבע את הנהגת בטענה כי נהגה ברשלנות וגרמה לתאונה בשל רשלנות זו. 

איזה חוק חל על אזרח ישראל שעבר תאונת דרכים בחול

אדם שעבר תאונת דרכים בארץ חל עליו חוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים והוא עוסק במתן פיצוי מלא לכל אחד שנגרם לו נזק כתוצאה מתאונת דרכים עקב שימוש ברכב מנועי. בבית המשפט קבע כי לכאורה יש להחיל את החוק גם על ישראלים שנפגעו כתוצאה מתאונות דרכים אשר התרחשה מחוץ לגבולות מדינת ישראל.

בית המשפט מתייחס לרציונאל שעומד מאחורי חוק הפיצויים לתאונות דרכים והוא פיזור הנזק המכוסה בין השאר, בדרך של חיוב כל משתמש ברכב מנועי לרכוש ביטוח מתאים. הסיבה לכך היא החלתו של חוק הפיצויים על תאונת דרכים שהתרחשה מחוץ לישראל, בלא שקיים כיסוי ביטוחי למזיק, עשויה לגרום לעוול כפול: מחד גיסא, תוטל אחריות על המזיק גם אם לא דבק רבב מוסרי במעשיו, שכן זוהי המשמעות של אחריות חמורה, ומאידך גיסא, יחויב הוא לפצות את הנפגע על מלוא נזקיו גם בלא שעומד לו כיסוי ביטוחי.

לפיכך, קובע בית המשפט, אילו נמצא שדין מקום המושב המשותף הוא זה שצריך לחול על המקרה, היתה מוחלת פקודת הנזיקין ולא חוק הפיצויים.

בפרשת ינון נקבע כי ברירת הדין הישראלי בנזיקין מפנה אותנו לדין מקום ביצוע העוולה. הכלל שנקבע בפרשת ינון מקדם מטרה חשובה נוספת והיא יצירת תמריץ לתייר לברר את כללי הדין אשר יחולו עליו בעת שהוא פועל במדינה אחרת. הכלל יוצר ודאות וצפיות באשר למערכת הסיכונים והאפשרות להתגונן מפניהם באותה מדינה.

ביטוח אישי והחשיבות שלו כאשר מדובר בתאונת דרכים בחול

במקרה דנן החוק של ניו-זילנד "פוטר", בפועל, את משתמשי הרכב שם, מרכישת ביטוח אחריות ומרכישת ביטוח אישי. לכן אם נכיל על הנהגת את הדין הישראלי בקשר לתאונות דרכים והנהגת תימצא אחראית לתאונה, במצב דברים זה הנהגת יכולה למצוא עצמה נדרשת לשאת בכל שיעור הפיצויים ללא שניתנה לה מראש האפשרות הממשית להתגונן מפני כך על ידי עריכת ביטוח מתאים לרכב. חריגה מכלל מקום ביצוע העוולה בדרך של החלת הדין הנזיקי הישראלי, תעביר הלכה למעשה את נטל עריכת הביטוח מהניזוק עצמו, על ידי עריכת ביטוח אישי מכיוון שבפועל אין בנמצא דין נזיקין בניו-זילנד לגבי תאונות דרכים, אל כתפיו של המזיק – וכל זאת כאמור – בדיעבד.

מעניין לציין כי את התירים הזרים מידעים על ידי "טפסי הכניסה" בעת היכנסם לניו-זילנד לגבי מנגנון הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, וכן לגבי העובדה כי החוק אינו מתיר תביעה בבתי המשפט של ניו-זילנד בקשר לתאונות דרכים.

פוליסת ביטוח חובה למקרה של תאונת דרכים בחול ?

בית המשפט מדגיש כי ראוי כאשר אדם מבקר במדינה זרה, יצפה כי דינה של אותה מדינה יחול עליו ועל פועלו כגון במקרה של תאונת דרכים בחול. לכן ניתן לצפות ממי שרוכש או שוכר רכב ונוהג בו במדינה זרה כי יברר את הדינים הרלוונטיים החלים על נהיגתו, ובהם הוראות הביטוח, כללי התעבורה ופירוש התמרורים וכמובן גם הדינים במקרה של תאונה עם רכב מקומי אחר. הכרת הדין הניו-זילנדי במקרה זה חשובה גם למי שעשוי להיפגע בתאונת דרכים והיא עשויה להעמיד את המבקר או הנהג במקרה שלנו על הצורך בעריכת ביטוח אישי. אשר להטלת חובת עריכת הביטוח על המזיק-בכוח, אפילו היה הדבר אפשרי, ספק אם היה יעיל.

לכן נסכם ונאמר כי אימוץ חריג מקום המושב המשותף אינו עולה בקנה אחד עם המטרות שעמדו בבסיס ההלכה שנקבעה בפרשת ינון – ובכללן הצורך בוודאות וביציבות. לכלל יש חריג והוא כי במידה ויקבע כי הקשר בין העוולה למקום ביצועה הוא מקרי בלבד אזי ניפנה לדין המדינה אשר לה הקשר ההדוק ביותר לעוולה.

[wpforms id="138" title="true" description="true"]