נפילה באוטובוס או פציעה באוטובוס מה עושים?

הפעם נענה לדינה השואלת האם נפילה באוטובוס היא תאונת דרכים ואם כן אז למי פונים ואיך מקבלים פיצוי כספי + עדכון חדש מהפסיקה של בית המשפט הקובע חד משעמית כי תאונה באוטובוס היא תאונת דרכים המזכה בפיצוי כספי את הנוסע הניזוק.

מה הפיצוי הכספי שמגיע לנוסע שנפצע וניזוק באוטובוס

להמשיך לקרוא נפילה באוטובוס או פציעה באוטובוס מה עושים?

תאונה של אופניים חשמליים עם הולך רגל

היום אנחנו נדבר על הסוגייה שאנחנו נשאלים עליה רבות – תאונה של אופניים חשמלים עם הולך רגל + עדכון חדש מהפסיקה שיכול מאוד לעזור להולכי הרגל בקבלת הפיצוי הכספי.

להמשיך לקרוא תאונה של אופניים חשמליים עם הולך רגל

בשל פגיעה בגזע המוח התפתחה תסמונת הנעילה LOCKED IN SYNDROME שירותים מיוחדים לנכים

הפעם נענה לשאלה העוסקת בקצבת שירותים מיוחדים וכיצד מחשבים אותה ונדבר על פגיעת ראש בעקבות תאונת דרכים או ליתר דיוק פגיעה בגזע המוח שהובילה לתסמונת הנעילה LOCKED IN SYNDROME.

בשל פגיעה בגזע המוח התפתחה תסמונת הנעילה LOCKED IN SYNDROME

להמשיך לקרוא בשל פגיעה בגזע המוח התפתחה תסמונת הנעילה LOCKED IN SYNDROME שירותים מיוחדים לנכים

התקף לב שנגרם בעקבות סכסוך בעבודה מזכה אותך בפיצוי

תביעה נגד ביטוח לאומי בשל התקף לב

היום בחרנו לענות לשאלה שנשאלה פורום תאונת עבודה העוסקת בהיתקף לב בעבודה והאם ניתן להגיש תביעה נגד ביטוח לאומי בשל הנזק שנגרם לעובד בשל סכסוך שהתפתח לריב בעבודה. מתי אוטם בשריר הלב, זהו שמו הרפואי של התקף לב, יחשב לתאונת עבודה או פגיעה בעבודה המאפשרת הגשת תביעה נגד ביטוח לאומי והמזכה בפיצוי כספי את העובד או משפחתו.

התקף לב שנגרם בעקבות סכסוך בעבודה מזכה אותך בפיצוי

התקף לב כתאונת עבודה

המחוקק הכיר בכך שהתקף לב ( אוטם שריר הלב ) יכול להיגרם במהלך העבודה ועקב העבודה. בקצרה נסביר כי העובד הרוצה שיכירו בו כנפגע עבודה צריך להוכיח את הקשר הסיבתי בין אוטם הלב בו לקה לבין הויכוח החריג בעבודה.

המוסד לביטוח לאומי מכיר בהתקף לב כתאונת עבודה כאשר אפשר להוכיח כי ההתקף היה תוצאה ישירה של אירוע חריג בעבודה אשר לווה בלחצים ובמתחים נפשיים שהיו לעובד עוד בטרם עבר את ההתקף לב או לאחר מכן כאשר חש העובד כאבים לאחר התרגזות.

מתי מכירים בהתקף לב כתאונת עבודה?

עלינו להראות כי התקף הלב נגרם תוך כדי ועקב העבודה. המוסד לביטוח לאומי ובתי המשפט מכירים בהתקף לב כתאונת עבודה כאשר מדובר באלימות מילולית או אלימות פיזית כלפי הנפגע במהלך הזמן בו אירע ההתקף בעבודה. לחצים כלכלים הקשורים בכסף משכורת גורמים ללחץ רב לעובד וגם הם יכולים לגרום להתקף לב.

מתי לא יכירו בהתקף לב כתאונת עבודה

מעניין לציין כי כאשר עובד מקבל התקף לב בשל תנאי עבודה קשים עם לחץ נפשי רב שגורם מתח נפשי על פני זמן רב ותקופה ארוכה למשל של חודשים ושנים במצב שכזה ביטוח לאומי לא בהכרח יכיר בהתקף לב שכזה כתאונת עבודה – היות וחסר בו את הפתאומיות וקשה להגדיר אותו בזמן מדויק כפי שדורש החוק.

עדכון בפסיקה העוסק בהתקף לב בעבודה

בית המשפט דן בסוגיה של התקף לב כתוצאה של לחץ בעבודה והכיר במקרה כתאונת עבודה.

מומחה קבע בחוות הדעת הרפואית בנוגע לקשר סיבתי בין אירוע התקף הלב וליתר דיוק אוטם בשריר הלב לבין הארוע בעבודה שהיווה טריגר להתקף הלב של העובד.

בקצרה נסביר כי הניזוק לקה בהתקף לב בעבודתו כאשר עבד כמנהל תפעול במגדלי יוקרה מסיבות כאלה ואחרות הניזוק לא העביר תשלום בזמן לקבלן הניקיון שעבד במגדלים. כתוצאה מהחוב קבלן הניקיון איים כי יפסיק את עבודות הניקיון במגדלים.

הניזוק שעבר את התקף הלב נבהל מאוד מהאיום של הפסקת עבודות הניקיון במגדלים.

הניזוק חשש כי הדבר יהווה מכת מוות לעבודתו. מדובר היה בשירותי ניקיון לעשרות תאי שירותים, מאות מעברים ופינוי אשפה משני בנייני משרדים בני 30 קומות, עבודה שנעשית מסביב לשעון.

הניזוק וקבלן עבודות הניקיון שוחחו בצעקות וכעס רב. תוך כדי השיחה החל הניזוק להרגיש תשוש וחש כי מדובר באיום ממשי ומידי וכי הסיטואציה סוגרת עליו.

לאחר שסיים את השיחה עם הקבלן ניקיון הרגיש הניזוק כי הוא חש ברע הפסיק את יום עבודתו ונסע לביתו על מנת להירגע. לאחר מנוחה של יומים בבית עדין הרגיש הניזוק ברע והוא פנה לקופת חולים לבדיקות למחרת הוא פנה למוקד למעקב כשעודו סובל מתשישות וחולשה. בדיקת אקו לב שבוצעה נמצא כי עבר התקף לב חריף 4 ימים קודם לכן והוא סובל מהיצרות קשה של העורקים. התובע פונה מיידית לבית החולים שיבא שם עבר צינתור באופן בהול.

העובד לקה באוטם חד בשריר הלב, בדופן התחתונה צדדית. אבחנה מבוססת על ממצאי האק"ג, אקו לב, ממצאי צנתור ובדיקות הדם. העובד היה מעורב בוויכוח קשה בעבודתו, אשר על פי תיאור העובדות גרם לו לדחק נפשי קשה – "אירוע חריג בעבודה". העובד החל לסבול מ"תעוקת חזה בלתי יציבה", אשר בהעדר טיפול התפתחה ל"אוטם חד בשריר הלב עם הרמות מקטע ST  באק"ג.

סמיכות הזמנים ההדוקה בין מצב הדחק הנפשי שעבר העובד כתוצאה מויכוח בעבודה והתמונה הקלינית שהתפתחה מיד בעקבותיו, תומכים בהנחה שהתסמונת הכלילית החדה שהחלה כ"תעוקת חזה בלתי יציבה " ואשר הסתיימה ב"אוטם חד" נגרמה כתוצאה מ"האירוע החריג" בעבודת התובע. על כן ניתן לקבוע כי קיים קשר סיבתי בין האירוע בעבודה לבין האוטם שאובחן בסבירות העולה על 50%.

הדחק הנפשי הקשה בו היה נתון העובד גרם לשרשרת תהליכים שהביאו לערעור פתאומי ביציבותו של הרובד הטרשתי בעורק M2 שהיה עד כה יציב והפך "לבלתי יציב" נקרע ונוצר על פניו קריש דם שגרם לחסימת העורק. התסמונת החלה כ"תעוקת חזה בלתי יציבה" שבהעדר טיפול, הסתיימה באוטם עם "הרמות" במקטע ST בתרשים האק"ג.

ללא האירוע החריג בעבודתו של העובד, הרובד הטרשתי בעורק M2  היה יכול להישאר "יציב" במשך שנים והתובע יכול היה להמשיך ולהתהלך מבלי שילקה באוטם.

האם ניתן לתבוע את המעסיק בגין התקף לב שעבר העובד

בפסיק דין נשאלה השאלה מה קורה כאשר המעסיק יודע שיש ריבים וחיכוכים בין העובדים שגורמים כעס רב ועוגמת נפש לעובד. האם כאשר המעסיק לא מתערב ניתן לתבוע אותו בגין רשלנות שלו שהובילה להתקף לב לעובד?

בית המשפט קבע כי עקרונית הוא מוכן לקבל כי החובה המוטלת על מעביד כלפי עובדו לדאוג לסביבת עבודת בטוחה, כוללת גם את החובה לדאוג לכך שלא יתנכלו לעובד במקום עבודה, בין אם התנכלות כזו מקורה בחבריו לעבודה ובין אם מקורה בגורם אחר. אולם, במקרה דנן אין מדובר כלל בהתנכלות אלא בדין ודברים שהתפתח לויכוח – חריף ככל שיהיה.

הטלת חובה על מעביד להתערב בוויכוחים מסוג זה, שאינם נדירים במקומות עבודה, יש בה  משום הרחבה מרחיקת לכת של גבולות עוולת הרשלנות והיא מציבה למעביד ביחסיו עם עובדיו סטנדרט התנהגות בעייתי וקשה ליישום אשר תועלתו, אם בכלל, מוטלת בספק רב.

בנוסף חשוב להדגיש כי הטלת אחריות בנזיקין על המעביד בשל אוטם שריר הלב שנגרם לעובד כתוצאה מרוגז או התרגשות בעבודה, עלולה להפוך כל אינטרקציה בין-אישית או כל סכסוך בעבודה לזירה פוטנציאלית של חבות בנזיקין ותביעות נגד המעסיק בשל הנזק שנגרם לעובד.

התקף לב ?

התקף לב הוא למעשה אוטם בשריר הלב הנגרם בשל אירוע של חסימת עורק המוביל דם אל שריר הלב, הפסקת הזרימה של הדם פוגעת בכושר תיפקודו של הלב בדרך כלל בשל קריש דם.

מתי תאונת דרכים לא תחשב לתאונת עבודה ?

היום אנחנו נענה לשאלה שנשאלה בפורום תאונת עבודה העוסקת במקרה של תאונה לעובד שאירעה בדרכו לעבודה באיזה סיטואציה לא תיחשב התאונה לתאונת עבודה?

בקצרה נאמר כי אם הפסיק העובד את דרכו המקובלת אל מקום העבודה הפסקה של ממש או סטה ממנה סטייה של ממש, שלא לשם מילוי חובותיו כלפי מעבידו ואם הניזוק העצמאי – שלא לשם עיסוקו במשלח ידו – ככול הנראה לא יהיה מדובר בתאונת עבודה, כמובן שכל מקרה יש לבחון לגופו ולא ניתן לקבוע חד משמעית לפני בדיקה משפטית מקיפה של המקרה הספציפי.

למשל כאשר העובד יוצא מביתו לכיוון חדר הכושר ומשם תכנן לנסוע למקום העבודה שלו ובדרך קרה מקרה התאונה למשל נפל במדרגות של חדר הכושר או למשל כאשר העובד יוצא מביתו למקום העבודה ובדרך עוצר לעשות קניות בסופר ובסופר מחליק ונופל על עצם הזנב גם מצב שכזה ייתכן ולא יוכר כתאונת עבודה.

מתי תאונה לא תחשב לתאונת עבודה ?

תאונה תחשב לתאונת עבודה גם אם סטה הניזוק מדרכו לעבודה בתנאים הבאים:

ישנם מצבים שבהם הניזוק עובר תאונת דרכים בדרך לעבודה למשל נפילה באוטובוס, נפילה באוטובוס נחשבת לתאונת דרכים שיכולה גם להיות תאונת עבודה.

כתבתי על כך בעבר מוזמנים לקרוא כיצד יש לפעול במקרה של תאונה באוטובס על מנת לקבל פיצוי כספי ⇐ נפילה באוטובוס או פציעה באוטובוס מה עושים?

גם תאונה בין שני כלי רכב למרות שמדובר בתאונת דרכים – אם העובד היה בדרך למקום העבודה בתנאים מסוימים ניתן להגדיר תאונה זו כתאונת עבודה. בין היתר בשל העובדה כי העובד היה בדרכו לעבודה ולא חלה סטיה במסלול שלו.

במקרה של תאונת עבודה זכאי העובד להגיש תביעה נגד ביטוח לאומי ולדרוש פיצויים מביטוח לאומי.

לצורך הדוגמה זכותו של הניזוק בתאונת דרכים שהיא תאונת עבודה לתבוע דמי פגיעה מביטוח לאומי.

יש לציין כי כאשר ישנה סטיה מהמסלול של העובד למקום העבודה, למשל בדרך למקום העבודה הניזוק סוטה מהמסלול לכיוון מפגש קצר עם חבר שלו או פתאום מתקשרת אשתו ומבקשת שיכנס דחוף לסופר לקנות מצרכים לקראת החג ואז כאשר חלה הסטיה ממסלול הנסיעה המתכונן למקום העבודה מתרחשת התאונה.

חשוב להדגיש כי במצב דברים שכזה יכול להיות שביטוח לאומי לא יכיר במקרה שלך כתאונת עבודה.

על מנת לקבל את הפיצוי מביטוח לאומי על הניזוק שעבר תאונה צריך להוכיח שהסטיה שלו מדרכו לעבודה הייתה סטיה העומדת בתנאי החוק ומזכה את הניזוק בפיצויים בשל תאונת העבודה.

ביטוח לאומי מכיר בשני מצבים של סטיה מוכרת לעובד שתוכר כתאונת עבודה

  • אם הניזוק סטה להתפלל תפילת בוקר בציבור בבית התפילה שהוא מתפלל בו. במצב דברים זה התאונה תוכר כתאונת עבודה.
  • אם הניזוק סטה מדרכו לעבודה כדי ללוות את ילדו אל הגנון, אל גן הילדים, אל מעון הילדים או אל מקום אחר שאושר בתקנות הביטוח הלאומי וכן כדי להחזירו משם. במצב דברים זה תוכר התאונה כתאונת עבודה.

תאונה בחזרה מהעבודה האם מדובר בתאונת עבודה?

תאונה בדרך הביתה חזרה ממקום העבודה תחשב לתאונת עבודה המאפשרת תביעה נגד ביטוח לאומי כאשר היא עומדת במבחנים לעיל. למשל כאשר העובד לא סטה בדרך הביתה מהמסלול הקבוע בו הוא נוסע או הולך ממקום העבודה אל ביתו.

כאשר העובד נסע בדרכו למוסך ממקום העבודה ומשם תכנן לנסוע הביתה ובדרך למוסך אירעה תאונת דרכים – בשל סטיה שכזו ייתכן ולא תוכר התאונה כתאונת עבודה.

תאונה במהלך העבודה כאשר אין קשר ישיר בין התאונה לבין אופי העבודה

מעניין לציין כי לא כל תאונה אשר התרחשה במהלך העבודה, אולם ללא קשר ישיר לעבודה, לא בהכרח תיחשב לתאונת עבודה המזכה בפיצוי כספי.

למשל התקף לב בעבודה לעובד בגננות בזמן העבודה כאשר לא הוכח כי יש קשר ישיר בין העבודה של העובד למחלת הלב ולא הוכח כי היה "אירוע חריג" בעבודה או "מאמץ בלתי סביר" בעבודה שגרם לעובד להתקף הלב.

טלפון 03-9099480
מטרתו של פורום תאונות דרכים ועבודה - להנגיש את החוק לאזרח. מנהל הפורום עורך דין טל רבי בעל תואר שני במשפטים יוצא משרד האוצר מאמין בנתינה לקהילה כדרך חיים - זכרו ידע הוא כוח !

תאונת דרכים – נהיגה ללא ביטוח חובה – ילד קטן נסע ונפצע בתאונה

ילד נפגע בתאונת דרכים כאשר נסע ברכב של בן דודו שלא היה מבוטח בביטוח חובה וגם לא רישיון רכב בתוקף לכן קרנית – קרן לנפגעי תאונת דרכים נתבעה בהליך זה כאשר נשאלת השאלה מי הולך לשלם בעד נזק הגוף שנגרם לילד הקטין?

הגשת תביעה נגד ביטוח לאומי

הילד הגיש את תביעתו כאשר היה בגיר והופיע בפני ביטוח לאומי לצורך הערכת נכותו כהיותו בגיר.
לבגיר שנפגע בתאונת הדרכים קבעו נכות בשיעור של 70 אחוז בתחום הפסיכאטרי, 30 אחוז בתחום הניורולוגי ו 5 אחוז בתחום האורטופדי.
סה"כ נכותו של הבגיר בעקבות תאונת הדרכים שהוגשה נגד קרנית עומדת על 80 אחוז.

לידע כללי אודות קרנית – מדוע התביעה הוגשה נגד קרנית ומה זה בכלל קרנית?

קרנית – קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים היא גוף המפצה את הניזוקים כאשר מדובר בתאונת דרכים ובין היתר כאשר אין ביטוח חובה בתוקף – במצב כזה הניזוק אשר נפגע בתאונת דרכים מקבל כספים מקרנית ישירות.
בשל התאונה פנה התובע אל הביטוח הלאומי בתביעה לקצבת ילד נכה ולאחרי כן למחלקת נכות כללית וכן למחלקת שירותים מיוחדים וניידות. פניתו של התובע לקבלת תגמולי ניידות שירותים מיוחדים לנכים נדחתה.
הצדדים הסכימו ביניהם כי הפיצוי המגיע לתובע בגין נזקיו כתוצאה מהתאונה יעמוד על 3 מיליון ₪ לפני ניכוי תשלומים תכופים, גמלאות ביטוח לאומי בעבר ובעתיד… את ייתר הרכיבים לא נפרט כי זה פחות רלוונטי לעניינו …

תביעה נגד ביטוח לאומי – גמלת שירותים מיוחדים

המחלוקת העיקרית בין הצדדים – האם הקפאת גמלאות שירותים מיוחדים לנכים עתידיות אפשרית עד לסיום ומיצוי ההליכים בביטוח לאומי. נכותו הזמנית של הניזוק מזכה אותו בגמלת נכות אין היא מזכה אותו בגמלת שירותים מיוחדים לנכים.
הניזוק טוען כי אין להקפיא כל סכום לעניין זה ויש להעביר אליו את כספי הפיצוי באופן המלא ואילו לטענת קרנית יש להקפיא סכום מסוים בגין גמלאות מהסיבה שייתכן כפל פיצוי כי אם קרנית תשלם כספים אלה היום יכול הניזוק עוד מספר שנים לגשת לביטוח לאומי במקרה של החמרה במצבו ולדרוש כספים בגין ראשי נזק זה למרות שכבר קיבל פיצוי בפועל מקרנית.
בנוסף טענה הנתבעת כי יש להורות לנפגע תאונת הדרכים ליזום תביעה נוספת מצדו לקבלת גמלת שירותים מיוחדים לנכים לאחר קביעת נכותו הצמיתה.
הניזוק בתאונת הדרכים טען כי  למרות שנכויותיו בביטוח לאומי הן זמניות בשלב זה-  אין בה לעלות או להוריד בנדון שכן לו התובע היה זוכה לגמלת שר"מ זמנית בגין נכותו הזמנית, הרי שאז ראוי היה להקפיא סך מסוים אף עבור גימלה עתידית אשר אפשר שתקבע, ואולם מעת שתביעתו לעניין זה נדחתה כבר בשלב קביעת הנכות הזמנית הדעת נותנת, וכך אף על בית המשפט להעריך, כי תדחה עם קביעת הנכות הצמיתה.

האם קרנית יכולה לחייב את נפגע תאונת הדרכים לפעול באופן יזום מול מחלקת שירותים מיוחדים?

בנוסף הניזוק טען כי קרנית לא יכולה לחייב את הנפגע לפעול באופן יזום מול מחלקת שירותים מיוחדים על ידי הגשת תביעה חדשה למחלקה זו לרבות עמידה בפני ועדות רפואיות בכל התחומים.
בוודאי שאין לחייבו לעשות זאת כאשר אין המלצה של הועדה הרפואית לפנות לקבלת שירותים מיוחדים לנכים.
הסבר – הטעם לניכוי הגמלאות הוא כי תשלומי הביטוח הלאומי, בעבר ובעתיד, מפחיתים את זכותו של הניזוק כלפי המזיק, ומעמידים תחתיה את זכותו של המל"ל כלפי המזיק.
במצב שכזה למעשה קרנית צריכה לשלם פחות לנפגע תאונת הדרכים.
הנפגע אינו חייב לפנות בפועל לביטוח לאומי לצורך קבלת הגמלאות להן הוא זכאי אך במצב שכזה ייתכן שינוכו הגמלאות להן הוא זכאי, ככל שמדובר בתביעה נגד המעביד, או "יוקפא" סך מתאים כאשר התביעה מופנית כנגד צד ג'.
חשוב לציין – בית המשפט ינכה או יקיפא כספים רק אם הנפגע עומד לכאורה בתנאים המזכים אותו בגמלה ואולם במקרים בהם סבור בית המשפט כי התובע אינו זכאי כלל לגמלה בית המשפט לא יעכב כספים של הנזיוק.
סיכום – במקרה דנן בית המשפט קבע כי אין מקום להורות על עיכוב כספים בשל האפשרות כי תינתן לניזוק בעתיד גמלת שירותים מיוחדים לנכים.
 
טלפון 03-9099480
מטרתו של פורום תאונות דרכים ועבודה - להנגיש את החוק לאזרח. מנהל הפורום עורך דין טל רבי בעל תואר שני במשפטים יוצא משרד האוצר מאמין בנתינה לקהילה כדרך חיים - זכרו ידע הוא כוח !