נפילה מסולם בעבודה

תביעה לפיצויים נגד מעסיק בגין נזקי גוף שנגרמו לעובד עקב נפילה מגובה

היום נדבר על מקרה בו העובד נפל מסולם בעבודה. בזמן שהעובד עמד על הסולם לצורך ביצוע עבודות בגובה, הסולם קרס לפתע וכתוצאה ישירה מכך נפל העובד על הקרקע ונחבל בגופו. העובד טען כי המעביד שלו סיפק לו סולם פגום ובכך התרשלו כלפיו וגרם לו נזק גוף שיש לפצות עליו כספית. בית המשפט לאחר שבחן את נסיבות המקרה התרשם שהמעסיק התרשל כלפי העובד ופסק לעובד פיצויים בסכום  של 3,075,000 ₪.

מה שמעניין במקרה דנן היא העובדה שלאחר שהעובד נפל מהסולם ארצה ונגרם לו נזק גוף, המעסיק דאג לזרוק את הסולם ובכך פגע ביכולת העובד להוכיח שהסולם היה פגום.

תאונות עבודה בשל נפילה מסולם

בית המשפט התרשם מהעדויות כי סופק לעובד סולם פגום לצורך ביצוע עבודות בגובה רב. המעסיק היה צריך לצפות כי הסולם עלול לקרוס, בהיותו פגום, וכי עלול לגרום לעובד נזק פיזי כתוצאה מהנפילה מגובה רב.

עוד ציין בית המשפט הנכבד כי בבחינת מדיניות המעסיק בעניין תחזוקת הסולם עולה כי הוא לא נהג לשלוח את הסולם לבדיקות תקופתיות, שלא כמו חברות אחרות הנוהגות לערוך בדיקות תקופתיות לסולמות שברשותן.

פיצוי כספי לעובד בשל נפילה מגובה

במקרה שלנו המעסיק טען שהעובד התרשל בזמן עבודתו ולכן יש להפחית בגובה הפיצוי המגיע לעובד בשל הנפילה מהסולם וכתוצאה מכך נזק הגוף שנגרם לו.

בית המשפט קבע כי לא בנקל יימצא עובד אחראי ברשלנות תורמת לתאונה שאירעה תוך ביצוע עבודתו. ההצדקה המרכזית לכלל האמור הינה כי ברגיל המעביד הוא בעל האמצעים למנוע, או למזער, את הסיכון הכרוך בעבודה, תוך שמירה על תנאי עבודה בטיחותיים ומתן הדרכה הולמת לעובד. לעומתו, העובד פועל במסגרת הגבולות שהתווה לו מעבידו, ויכולתו לחרוג מהם מוגבלת. נוכח זאת, ראוי להטיל אחריות בגין רשלנות תורמת על עובד, רק אם הוא נטל סיכון בלתי מחושב וממשי, כתוצאה מהחלטתו החופשית, ואותו סיכון הוא זה אשר גרם לנזק.

מה הפיצוי המגיע לעובד בשל נפילה מהסולם?

לאחר שבית המשפט קבע כי המעסיק הוא האחראי הבלעדי לנפילה של העובד מהסולם וכתוצאה מכך המעסיק אחראי לנזק שנגרם לעובד, פיצויים בסכום כולל של 3,075,000 ₪, אשר ממנו הורה לנכות את תגמולי הביטוח הלאומי בסך 700,746 ₪. בית המשפט התבסס בקביעותיו על חוות דעתם של מומחים מטעם הצדדים ומטעם בית המשפט.

ראשי הנזק של הפיצוי לעובד בשל הנפילה מגובה הם כדלקמן:

  • ראש הנזק של כאב וסבל נפסק פיצוי בסכום של 250,000 ש"ח, הכולל גם פיצוי עבור הסבל הנפשי שנגרם לעובד.
  • שיעור הנכות הרפואית נקבע כי לעובד נכות בתחום האורטופדי בשיעור של 41.68%.
  • נכות בתחום הנפשי בשיעור של 15%.
  • נכות בתחום האורולוגי בשיעור של 10%.

לפיכך, הועמדה הנכות הרפואית המשוקללת על שיעור של 55%. 

לאור השלכותיה התפקודיות של הנכות הרפואית, קבע בית המשפט כי הנכות התפקודית של העובד מסתכמת לכדי 2/3 מכושרו אלמלא התאונה. שכר הבסיס, המשמש לצורך חישוב ראש הנזק של אבדן כושר השתכרות, הועמד על סכום של 10,500 ₪. נקבע כי במשך 36 החודשים שלאחר התאונה לא היה יכול העובד הנפגע לעבוד כלל, ואילו במשך 33 החודשים שלאחר מכן יכול היה לעבוד באופן חלקי. לפיכך, בגין הפסד השתכרותו בעבר פסק בית המשפט לעובד פיצוי כולל בסך של 640,000 ₪.

בגין ראש הנזק של הפסד השתכרות עתידי, פסק בית המשפט פיצוי בסכום כולל של 1,525,000 ש"ח, וזאת לפי חישוב של 26 שנות עבודה שעוד נותרו לעובד, ושכר בגובה 7,000 ₪ לחודש.

בגין ראש הנזק של סיעוד ועזרת הזולת בעבר ובעתיד, פסק בית המשפט פיצוי בסך 350,000₪.

בגין ראש הנזק של הוצאות ניידות לעבר ולעתיד, פסק בית המשפט פיצוי בסך 300,000 ₪.

לבסוף, בגין ראש הנזק של טיפול תרופתי בבעיות אורולוגיות ניתן פיצוי בסך 10,000 ₪.

הצטרפו לקבוצת פייסבוק המנוהלת על ידי משרדינו העוסקת בנזיקין עדכונים בפיצוי. למען קהל הלקוחות דובר השפה הרוסית אנו מנהלים קבוצה נפרדת – Адв.Таль Раби- Возмещение ущерба.

[wpforms id="138" title="true" description="true"]