האם תאונה בחניה כאשר הרכב חונה נחשבת לתאונת דרכים

אוקי אני מודה באשמה, כאשר שאלו אותי האם תאונה בחניה במקרה של רכב חונה נחשבת לתאונת דרכים ומזכה את הניזוק בפיצוי כספי ללא הוכחת אשם – לא הייתה לי תשובה ברורה וחד משמעית בסוגייה.

ואז הלקוח היה מופתע ומבולבל קצת, איך זה שאני לא בטוח אם מגיע לניזוק פיצוי כספי בעקבות נזק גוף שנגרם לו בזמן תאונה עם רכב חונה ?!

הייתי מתנצל כמובן אבל מסביר שעושה רושם שגם בתי המשפט לא תמיד בטוחים מתי לקבוע שהתאונה בחניה או תאונה במקרה של רוכב חונה בצדי הכביש – מתי תאונת דרכים ומתי לא.

בשורות טובות – סוף סוף בית המשפט העליון החליט לעשות סדר בסגויה כאשר הוגש ערעור על הקביעה של בית המשפט המחוזי. כאמור בית המשפט מחוזי קבע כי במקרה שבו הנהג ניזוק בחניה מהדלת של הרכב בזמן שרצה לקחת את המזוודות על המושב האחורי – ניזוק הוא בתאונת דרכים ומגיע לו פיצוי כספי.

תכף אספר ואסביר גם מה בית המשפט העליון קבע אך לפני זה אעשה לכם קצת סדר.

תאונה בחניה כאשר הרכב עומד האם מוכר כתאונת דרכים ללא הוכחת אשם – המבחנים שבית המשפט מפעיל טרם קובע בסוגיה

בקצרה אסביר כי לפני שבית המשפט קובע האם מדובר בתאונת דרכים או לא הוא מפעיל מבחנים שונים עליהם כתבתי כבר בעבר בהרחבה יתרה ולכן היום אתמקד במבחן החדש שנוסף ממש לאחרונה שנועד להקל עלינו ועל הניזוק במקרה של תאונה האם מגיע לו פיצוי כספי מהביטוח חובה / קרנית במקרה של תאונה בחניה.

במקרה שנדון בפסיקה הגיע הניזוק לנמל התעופה בן גוריון במטרה לטוס לחופשה. הניזוק החנה את רכבו בחניון שבנמל התעופה, יצא ממושב הנהג וניגש לפתוח את דלת המושב האחורי, על מנת להוציא מטען אישי אשר היה מונח על מושב זה. או אז, נסגרה דלת המושב האחורי על ידו של הניזוק, וכרית אצבעו נכרתה.

הניזוק הגיש תביעה נגד המבטחת של הרכב שלו. המבטחת של הרכב טוענת כי לא הוצאת מטען אישי מן הרכב אינה נחשבת לשימוש ברכב מנועי לפי חוק הפיצויים המזכה בפיצוי כספי ולכן לא מגיע לניזוק פיצוי כספי מכוח החוק הספציפי הזה.

אדגיש כי נאמר גם שיש לראות בפעולה של הוצאת מטען אישי אשר מונח על המושב האחורי של הרכב משום פריקת מטען – שימוש המוחרג מהגדרת "שימוש ברכב מנועי" על-פי החוק.

במקרים מסוימים בתי המשפט קבעו כי הכנסתו של מטען אישי לתוך רכב מהווה חלק מפעולת הכניסה לרכב או אף מראשית הנסיעה בו, ולכן באה בגדר "שימוש ברכב מנועי" לפי חוק הפיצויים.

וכן לא פעם נקבע כי ירידה מרכב, כמו גם סיום הנסיעה בו, כוללים את הוצאתם של מצרכים ושאר חפצים אשר הונחו בתוכו, ולפיכך פעולות אלה באות אף הן בגדר "שימוש ברכב מנועי".

אם אם זה המצב אז בטח אתם שואלים אותי מדוע אני לא תמיד יודע מה לענות כאשר שואלים אותי האם תאונה בחניה כאשר הרכב חונה נחשבת לתאונת דרכים ?

הרי הדברים ברורים כשמש במקרה של תאונה בחניה במקרה של פריקת / הטענת סחורה או מטען – אז זהו שלא !

בית המשפט העליון בעצמו מדגיש כי במקרים אחרים בשורה של החלטות ופסקי דין נוספים פסקו הערכאות הדיוניות באופן שונה לחלוטין. בתוך כך, נקבע כי הכנסת מטען אישי לרכב מנועי או הוצאתם של חפצים מתוך רכב, אינן נכללות בהגדרת "שימוש ברכב מנועי", ומשכך אינן באות בגדרו של חוק הפיצויים.

מתי תאונת דרכים ומתי לא ?

בית המשפט העליון מדגיש כי חוסר האחידות בפסיקתו של הערכאות הדיוניות בנדון מחייב העמדת הלכה על מכונה, וכן התייחסות מפורשת של בית משפט זה לפרשנותם הראויה של המושגים "כניסה" לרכב ו"ירידה" ממנו, כמשמעם בסעיף 1 לחוק הפיצויים.

תאונת דרכים – מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה; יראו כתאונת דרכים גם מאורע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם אירעו על-ידי גורם שמחוץ לרכב, וכן מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו או מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי; ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי;

נזק גוף– מוות, מחלה, פגיעה או ליקוי גופני, נפשי או שכלי לרבות פגיעה בהתקן הדרוש לתפקוד אחד מאברי הגוף שהיה מחובר לגוף הנפגע בעת אירוע תאונת הדרכים;

שימוש ברכב מנועי – נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו או גרירתו, טיפול-דרך או תיקון-דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו, לרבות הידרדרות או התהפכות של הרכב או התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב עומד;

אקצר ואומר כי בית המשפט העליון קיבל את ערעור של המבטחת וקבע כי על מנת לתבוע פיצוי מכוח החוק יש לעמוד במבחני העזר.

לכן מבין הפעולות אשר חיוניות לביצועה של נסיעה, רק אותן פעולות המהוות חלק טבעי ואינטגרלי ממנה – על-פי מבחני העזר שלעיל – תחשבנה כ"נסיעה ברכב" ומשכך כ"שימוש ברכב מנועי" לפי חוק הפיצויים.

על מנת להמחיש את הסוגיה המשפטית אני מצרף תמונה מתוך פסק הדין של העליון

 

אומר כי בית המשפט בפסק דין מנומק היטב כי במקרה של הניזוק לעיל לא ניתן לראות בפעולה שביצע הניזוק בעת קרות התאונה כחלק מפעולת ה"ירידה" מן הרכב.

הניזוק החנה את רכבו בחניון שבנמל התעופה בן גוריון, יצא ממושב הנהג, רכש עמידה יציבה מחוץ לרכב, ולאחר מכן, ניגש לפתוח את דלת המושב האחורי.

אז ורק אז, איתרע מזלו של הניזוק בסגירת דלת המושב האחורי על אצבעו.

בית המשפט דחה את תביעתו של הניזוק שלפיה הוצאת מטענו האישי ממושב הרכב האחורי הייתה חיונית לשם מימוש מטרת הנסיעה אל נמל התעופה והירידה מן הרכב.

זאת, היות שהוצאתו של מטען מן הרכב אינה חיונית במובן ה"פיסי" לצורך השלמת הירידה ממנו, היינו, לצורך יציאה ממושב הנהג ועמידה יציבה על הקרקע שמחוצה לו.

לא ניתן לומר, אפוא, כי נזקו של המשיב אירע עקב "ירידה" מהרכב, ועל כן, האירוע אינו בא בגדר "תאונת דרכים" על-פי חוק הפיצויים.

⊗ סיכום למבולבלים כמוני:

• בית המשפט השלום במקרה לעיל קבע – תאונת דרכים,
• בית המשפט המחוזי בערעור על בית המשפט השלום קבע – תאונת דרכים,
• בית המשפט העליון בבקשת רשות ערעור על בית המשפט המחוזי קבע – לא תאונת דרכים.

נקבע כי הניזוק לא נפגע עקב "שימוש ברכב מנועי", ומשכך האירוע אינו מהווה "תאונת דרכים" כמשמעותה בחוק הפיצויים.

זכרו ידע הוא כוח ! 

חשוב לציין כי כל מקרה של תאונה יש לבחון לגופו באופן פרטני ולכן אני ממליץ כי תפנו לעורך דין העוסק בתחום.

הצטרפו לקבוצת פייסבוק המנוהלת על ידי משרדינו העוסקת בנזיקין עדכונים בפיצוי. למען קהל הלקוחות דובר השפה הרוסית אנו מנהלים קבוצה נפרדת – Адв.Таль Раби- Возмещение ущерба.