היום חשוב לי לעלות למודעות הציבורית את החשיבות שיש לתת לאוכלוסייה שלמה של אנשים אלרגיים למזון.
וכן את העובדה כי אם לא שומרים על הזכויות של אלרגיים למזון זה יכול לגרום לסכנה בריאותית ועד למוות ולמזיק זה יעלה הרבה מאוד כסף שיידרש לשלם בגין מעשה העוולה עד כדי סגירת מקום העסק.
הפוסט היום נולד בעקבות פגישה שניהלתי אתמול עם אחד המסעדנים המובילים במשק ובפגישה נגענו גם בסוגיה של החשיפה לסכנה עסקית היכולה לנבוע מפגיע לא מכוונת בלקוח בעקבות אלרגיה למזון.
בחנו מה הצעדים שניתן לנקוט על מנת להקטין ככול הניתן את ההיתכנות שחולה אלרגי למזון יפגע בשטח המסעדה.
בין היתר שאלתי אותו האם הוא מחזיק מזרק אפיפן לטיפול חירום באלרגיה מסכנת חיים ?
האם צוות העובדים מודע בכלל לאוכלוסייה שלמה של לקוחות הסובלים מאלרגיה למזון?
האם צוות העובדים עבר הדרכה יסודית בכל הקשור לתפריט המוצע במסעדה ובעיקר למרכיבים של כל מנה ומנה ?
האם צוות העובדים לא מתבייש לשאול את הסועדים האם יש להם אלרגיה למזון שהם סובלים ממנה ורוצים לשתף את צוות המטבח ?
אני אדבר לא מהניסיון שלי כעורך דין בשטח אלא כאחד שגם לו יש בת משפחה מאוד קרובה הסובלת מאלרגיה למזון ובקלות אבל בקלות יכולה להגיע למיון אם לא נשים לב לאופן הנכון שיש לנהל ארוחה משפחתית או בילוי משפחתי במסעדה בחוץ.
לצערי אני שם לב כי בעלי המסעדות ובכלל נותני השירות כגון מלצרים, ברמנים באולמות אירועים וכל מקום הנותן שירותי הסעדה / אוכל לציבור הרחב לא מודעים מספיק להשלכות בריאותיות הקשורות למתן שירות לאלרגי למזון.
לא פעם אני שומע כי מאשימים דווקא את האלרגי למזון שהגיע לאכול יחד עם החברה או בני המשפחה שלו בטענה כי הוא הסתכן מרצון בכך שבחר לאכול במסעדה כאשר ידע שיש אפשרות ולו קטנה ביותר כי האלרגיה שלו תתפרץ ותוביל לתוצאות בריאותיות קשות.
כבר עכשיו ועוד לפני שאני מתייחס לפן המשפטי של הסוגיה שבה סועד אלרגי ניזוק בעקבות ארוחה מחוץ לביתו, אני מפנה לחוק החזקת תכשיר אפינפרין במוסדות חינוך ובמקומות ציבוריים, תשע"ח-2018.
מדברי ההסבר לחוק ניתן ללמוד את החשיבות שיש בלספק מענה ראשוני מהיר לאדם אלרגי הדברים נכונים שבעתיים כאשר מדובר במקום הסעדה כי שם החשיפה לסכנה של אלרגי למזון גבוהה לאין מונים.
מי אשם במקרה ונגרם נזק לאדם אלרגי למזון כאשר אכל במסעדה.
בקצרה אומר כי בית המשפט לא מוותר לבעלי העסקים בתחום המסעדות בכל הקשור לסכנות באלרגיה למזון וקובע נחרצות כדלקמן:
"לא ניתן לדרוש מאדם שיודע שיש לו רגישות או אלרגיה למזון כלשהו כי ימנע מכל אכילה מחוץ לבית. הדבר אומנם יאיין כל סיכון, אולם דרישה זו היא בלתי סבירה ופוגעת באפשרות שלו לפתח חיי חברה, ליהנות מאכילה בחברותא, במסעדות או באירועים.
קשה שלא להתייחס לאסון שהתרחש עם נער אלרגי לחלב שטעם קינוח שהיה אמור להיות פרווה והכיל חלב וכתוצאה מכך התפתחה האלרגיה שלו.
פה המקום לציין כי ישנם מזונות רבים שעלולים להכיל אלרגנים כגון בוטנים אגוזים פירות ים ועוד…
אבל מה שלא מדברים עליו מספיק לדעתי האישית זה דווקא האלרגן הנסתר כגון מאפים רטבים וחטיפים שעלולים להכיל חומרים שאדם אלרגי אליהם.
ועוד סוגיה חשובה מאוד לדעתי היא תעודת הכשרות במסעדה לא מבטיחה כי בפועל לא יהיה מוצר חלבי בתפריט ו/או בקינוח במיוחד כאשר ישנו האלרגן הנסתר.
את השיעור הזה למדנו לצערי לאחרונה כאשר הוגש קינוח המכיל מוצרי חלב לסועדת אלרגית למזון כאשר נטען בפניה ככול הנראה שהקינוח הוא פרווה במסעדה עם תעודת כשרות – מה שהוביל לסוף מאוד טרגי !!!
לעינינו, במקרה לעיל של הנער בית המפשט קבע שיש לפצות את הנער / בני משפחתו בשל המחדל דנן – משמע בעל גן האירועים צריך לשאת באחריות לנזק שנגרם לנער בעקבות התפתחות האלרגיה בגופו.
בעל שירותי הסעדה יקרה – שמור על האורחים שלך ודע היטב מה המנות שלך מכילות טרם אתה מגיש לסועדים גם אם הם נרכשות דרך ספק חיצוני.
תוודא שצוות העובדים שלך מודע כי ישנם אנשים סעודים עם אלרגיה למזון הסעודים במסעדה ודע לספק להם סביבה בטוחה – אין מקום לסכן את הסועדים ואת הפעילות העסקית שלך.
בסופו של דבר לתת שירות איכותי ואמין לאנשים הסובלים מאלרגיה למזון יכולה רק למנף את העסק שלך היות והקהילה של אנשים עם רגישות לאלרגיה מעודדת את בעלי העסקים לבוא לקראתם וממליצה עליהם בחום.
חשוב לציין כי כל מקרה יש לבחון לגופו באופן פרטני ולכן אני ממליץ כי תפנו לעורך דין העוסק בתחום – בהצלחה.