בעקבות מאמרים קודמים שלי שבהם הסברתי מה הפיצוי המגיע בעקבות צלקת מכערת בפנים ובגוף אני נשאל רבות אך בפועל קובעים אחוזי נכות עבור צלקת.
אני ממליץ תחילה לקרוא פרסומים קודמים שלי בנושא צלקות בעקבות רשלנות רפואית לאחר טיפול אסתטי בפנים ו/או צלקת בגוף בעקבות תאונת דרכים/ תאונת עבודה.
היום אנחנו נתמקד בנושא חשוב מאוד והוא איך ניתן בכלל להשוות בין צלקת לצלקת שכן אין ספק בכלל שכל צלקת הינה מכערת כך לפחות אני חושב והניזוקים הפונים אלי לקבלת עזרה ועדיין הרופאים עושים הבדלה בין צלקות בבואם לקבוע אחוזי נכות.
איך מבדלים בין צלקת לצלקת כאשר קובעים אחוזי נכות ?
תחילה נבדוק האם בחוק נקבעו בכלל פרמטרים שבאמצעותם הרופאים יכולים לקבוע כי צלקת אחת מגיע לה אחוזי נכות נמוכים וצלקת אחרת יש לקבוע אחוזי נכות גבוהים מאוד וכתוצאה מכך פיצוי כספי גבוהה לניזוק.
שאלה יפה והתשובה עליה – "סוג של כן".
אציין תחילה כי יש הבדל בין אחוזי נכות על צלקת בפנים ובצוואר לבין צלקת בגוף על כך אכתוב במאמר נפרד אך פה אסביר בקצרה.
למשל צלקות המשנות את צורת הפנים ומעוררות דחייה מקנה 50% נכות וצלקות נרחבות באזורים רבים בגוף מקנה 20%.
בנוסף בתוך הקטגוריה של הצלקת בפנים ובצוואר וצלקת בגוף – גם יש הבדל ואת זה מאוד חשוב להבין.
כך למשל בצלקת בפנים ובצוואר שיש צילוק רחב המלווה בכיעור ניכר מדובר ב 20% נכות ואילו צילוק רחב או כזה הגורם לשינויים בולטים בצורת הפנים 30% נכות והניזוק בדרך כלל ינסה במקרים מסוימים לטעון לצלקות נרחבות באזורים רבים בשביל לקבל 50% נכות.
אסביר גם כי בסעיף ליקוי 75א'1 מדובר בצלקת בדרגת חומרה קלה ביותר ואילו בסעיף ליקוי 75א'2 מדובר בצלקת בדרגת חומרה גבוהה. ישנו סעיף נוסף שרבים משום מה שוכחים עליו והוא סעיף 75א'3 מדובר בצלקות נרחבות באזורים מרובים המקנה נכות גבוהה יותר !!!
מפה אנו למדים כי ניזוק המבין את החוק ו/או עו"ד שלו ינסה לשכנע את הרופאים כי יש לקבוע לו אחוזי נכות בעקבות צלקת מכערת בהתאם לסעיף המקנה לו אחוזי נכות גבוהים יותר.
אבל זה לא מספיק !
כי כאשר הרופאים מנסים להבין האם הצלקת המכערת נופלת לסעיף כזה או אחר על מנת לקבוע אחוזי נכות לניזוק יש להם מבחנים / פרמטרים שנבחנים על ידם וזה המפתח בניסיון להגדיל את אחוזי הנכות.
איך קובעים אחוזי נכות בצלקת ומה הפרמטרים הנלקחים בחשבון ?
הרופא /הוועדה בודקת טרם קביעת אחוזי הנכות במקרה של צלקת מכערת את הדברים הבאים:
1. איכות העור שמכסה את הצלקת,
2. הפרעות ברקמות,
3. הפרעות נוירולוגיות,
4. גודל הצלקת,
5. הפרעות בגובה של הצלקת,
6. הפרעה נפשית שגורמת אותה הצלקת,
7. מתח של הצלקת.
מעניין לציין כי המחוקק ביקש לערוך דרגות חומרה של: מזערי, קל, בינוני וגבוה הוא עשה כן באופן מפורש. המחוקק הפריד בין מצב בו ניתנת נכות בגין צלקות שאינן מכערות ואינן מכאיבות לבין צלקות מכערות או מכאיבות עליהן יש לתת 10% וישנן צלקות שמקנות גם 20% נכות.
ובעניין זה בית המשפט מדגיש כי המחוקק כלל לא ביטא בסעיף מהי דרגת הכיעור שנדרשת או את דרגת ההפרעה. מכאן שאם הועדה משתכנעת שצלקת מגרדת לניזוק ולו במעט עליה להקנות 10% בהתאם לסעיף הליקוי.
אזכיר כי אם יש צלקות נרחבות באזורים מרובים מגיע לניזוק אחוזי נכות גבוהים יותר וכתוצאה מכך גם פיצוי כספי גבוה יותר.
לצורך הדוגמה מהפרקטיקה שלי אספר כי הגיע אלי עובד שבמקום העבודה שלו במפעל מזון נשפך על כל פלג גוף התחתון שלו שמן רותח מתנור וכתוצאה מכך נגרמו לו נזקים רחבי היקף בין הייתר צלקות נרחבות באזורים מרובים.
כעת ממש עכשיו מטרתי היא לשכנע את הוועדה בביטוח לאומי כי מגיע ללקוח שלי לקבל אחוזי נכות מוגדלים כי מדובר בצלקות נרחבות באזורים מרובים.
בסופו של יום מה שחשוב להבין כי כל צלקת ובכל אזור משנה את אחוזי הנכות של הניזוק לכן יש לבדוק בקפידה כל מקרה לגופו הדרך הקלה לעשות זאת היא תחילה לפנות לגורם רפואי מוסמך ולאחר מכן לעורך דין העוסק בתחום בצירוף ממצאים רפואיים.
חשוב לציין כי כל מקרה יש לבחון לגופו באופן פרטני ולכן אני ממליץ כי תפנו לעורך דין העוסק בתחום – בהצלחה.
