רשלנות רפואית בניתוח הגדלת / הקטנת חזה | ניתוח פלסטי שהסתבך

התבקשתי לכתוב על ניתוחים פלסטיים שלא הצליחו וגרמו לצלקות בגוף, לכן היום אני הולך לדבר על רשלנות רפואית בניתוח פלסטי של הגדלת או הקטנת חזה ובעיקר אתמקד בקושי להוכיח רשלנות רפואית גם כאשר בית המשפט ממנה מומחה מטעמו להכנת חוות דעת.

אתייחס לסוגיה קריטית בעיני לפחות בעניין קביעת היקף וחומרת הצלקות שלאחר ניתוח פלסטי בחזה לבין שאלת הרשלנות בניתוח להגדלת חזה או הקטנה שלא צלח.

רוצה אני לומר כי יש קושי מובנה לבקש מהמומחה מטעם בית המשפט לקבוע בחוות הדעת שלו בעניין הרשלנות בניתוח פלסטי, לכן אני ממליץ במקרים מסוימים לבקש מהמומחה בשלב הראשון לקבוע רק בעניין היקף הצלקות שלאחר הניתוח.

במקרים מסוימים אני אפילו חושב כי בעניין הרשלנות מוטב שבית המשפט יקבע לאחר שיקבל את חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט בעניין חומרת הצלקות שלאחר הניתוח הפלסטי להקטנת / הגדלת / הרמת החזה.

את בטח שואלת מדוע אני אומר שיש קושי כי מומחה מטעם בית המשפט יקבע גם בעניין הרשלנות המקצועית של קולגה שלו למקצוע ואולי אפילו למקום העבודה – אני חושב שהתשובה טמונה בשאלה, ואם לא הבנת את הרמז אסביר עכשיו בהרחבה.

ניתוח פלסטי לתיקון החזה הגדלה / הקטנה / הרמה שהסתבך

בבית המשפט נדון מקרה של מטופלת שהגישה תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לה, לטענתה, כתוצאה מניתוח פלסטי לתיקון החזה אותו ביצע המנתח.

בקצרה אסביר כי המטופלת טוענת כי המנתח התרשל בניתוח נוכח העובדה כי מקום הניתוח הזדהם והזיהום לא טופל כראוי ולכן נגרמה לה נכות צמיתה בשיעור 20 אחוז. המנתח טוען בין היתר כי נגרמו למבקשת רק 10 אחוזי נכות בגין ההפרש בין הצלקות הניתוחיות שהיו צפויות מראש והמטופלת הייתה מודעת לכך היטב לבין הצלקות כיום.

איך מוכיחים רשלנות רפואית בניתוח חזה פלסטי להגדלת חזה / הקטנה או הרמת החזה

על מנת להוכיח שנגרם לך נזק כגון צלקת בעקבות ניתוח פלסטי בחזה שלא הצליח וכתוצאה ישירה מכך יש לך צלקת "מכערת" – כן יש מושג כזה צלקת מכערת שבתנאים מסוימים מזכה אותך בפיצוי כספי או כמו במקרה שלנו לעיל שלמטופלת נגרמה נכות שהוערכה על ידי מומחה מטעם בית המשפט בשיעור של 5 אחוז בגין חוסר סימטריה במיקום העטרות וצורת השד.

במקרים מסוימים יש לבסס את הנזק בעקבות ניתוח להגדלת או הקטנת חזה שלא הצליח באמצעות חוות דעת מטעמך, סביר להניח שהנתבע/ המנתח ינסה להוכיח באמצעות חוות דעת נגדית מטעמו כי הנזק הנטען הוא לא חמור כפי שאת טוענת.

על מנת להכריע במחלוקת סביר להניח כי בית המשפט ימנה מומחה מטעמו כפי שקרה במקרה לעיל.

במקרה שלנו מומחה מטעם בית משפט הגיש את חוות דעתו שבה לא היתה כל התייחסות לצלקות כפי שטוענת המטופלת. בנוסף הנכות הוערכה בשיעור של 5 אחוז בגין חוסר סימטריה במיקום העטרות וצורת השד.

המטופלת פנתה למומחה בשאלות הבהרה בנושא הצלקות. במענה לשאלות אלה הציג המומחה גיליון ובו שלושה תצלומים וציין קיומה של צלקת ניתוחית במרכז החלק התחתון של השד, צלקת נוספת בהיקף העטרות וקפל עור ברוחב 1.5 ס"מ הנמשך לאורך כל רוחב שד ימין.

בשלב זה הגישה המבקשת בקשה לפסילת המומחה, שכן זה כלל לא התייחס לנושא הצלקות, שהוא "עיקר נושא מינויו", מה שהביא לכך שקבע למבקשת נכות בשיעור נמוך אף מזה שנקבע על-ידי המומחה מטעם המנתח / הנתבעים. בקשה זו הועברה לתגובת המומחה.

המומחה ציין את הדברים הבאים בקשר עם הצלקות:

• הצלקות שנותרו הן צלקות סבירות לאחר ניתוח ואינן נובעות מרשלנות רפואית כלשהיא,
• הצלקות שנותרו אינן מזכות את המבקשת בנכות,
• הצלקות הקיימות היו נשארות ללא קשר לתוצאות הניתוח ולכן לא נדרשה כל התייחסות אליהן.

המומחה הוסיף, כי אין כל היגיון לבקש לעבור ניתוח פלסטי ולאחר מכן לתבוע פיצוי בגין נכות מעצם קיומן של הצלקות. יוזכר, כי המומחה מטעם המשיבים מצא שקיים "הפרש" בין הצלקות הניתוחיות שהיו צפויות לבין הצלקות הקיימות.

עוד טענה המטופלת כי המומחה מונה לשאלת הנזק בלבד ולא לשאלת האחריות – המטופלת מדגישה, כי המומחה כבר חיווה דעתו בשאלת האחריות (בתגובתו לבקשת הפסילה, כשהזכיר שהצלקות הקיימות הן תוצאה רגילה של הניתוח ואינן נובעות מרשלנות), אף מבלי שהתבקש לכך ומבלי שהוצג לו חומר רפואי רלוונטי לנושא ההתרשלות בעקבות הניתוח לתיקון חזה.

בקצרה – הנשוא הגיע עד לפתחו של בית המשפט העליון אשר קבע כי התעלמות המומחה בחוות דעתו הראשונה מנושא הצלקות מעוררת תמיהה.

ההסבר שניתן על ידי מומחה מטעם בית המשפט לבקשת הפסילה היה, כי כיוון שהצלקות שנותרו אינן מבטאות כל התרשלות והן היו צפויות להיוותר במימדים אלה גם לאחר ניתוח תקין, הוא לא ראה לנכון להתייחס אליהן לצורך קביעת הנכות.

הסבר זה בעייתי במידה מסוימת אומר בית המשפט העליון, שכן נראה שהוא כולל בחובו התייחסות לסוגיית ההתרשלות של המנתח, עניין שמלכתחילה כלל לא הופנה למומחה.

בנוסף, גם אם לא הייתה התרשלות בטיפול, יתכן שנגרמה נכות כתוצאה ממנו, אותה היה המומחה צריך להזכיר. קיומה של צלקת היא פגימה שמזכה באחוזי נכות, גם אם נמוכים או אפסיים.

זאת ועוד, המומחה גם לא מסביר מדוע דעתו שונה אף מדעת המומחה מטעם המשיבים שמצא שהצלקות נרחבות יותר ממה שהיה צפוי לאחר ניתוח תקין.

עוד מוסיף בית המשפט כי הבעת דעה זו נעשתה מבלי שהמומחה התבקש להתייחס לסוגיית ההתרשלות ויתרה מכך – מבלי שהועבר לעיונו החומר הרלוונטי.

חשוב להדגיש כי במקרה אחר פסל בית המשפט חוות דעת מומחה שגלש והתייחס גם לשאלת ההתרשלות ומבלי שהתבקש מלכתחילה

" … עצם התייחסותו של המומחה לשאלת הרשלנות של בית החולים (שאלה שמחוץ לתחום סמכותו ואשר כלל לא התבקש להתייחס אליה) ומסקנתו החד-משמעית בנוגע להיעדר הרשלנות מצד המדינה, פגמו במראית חוות הדעת כנטולת פניות ואובייקטיבית.

זאת, אפילו אם המומחה נהג בתום לב ובמקצועיות. המומחה הרפואי מטעם בית המשפט משמש כזרועו הארוכה לעניינים רפואיים, ומשום כך 'הוטלו עליו גם מקצת החובות המוטלות על בית המשפט ובראש ובראשונה החובה לנהוג באובייקטיביות, ללא משוא פנים ותוך הקפדה שכל אלה גם ייראו' (רע"א 600/96 אדרי נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (14.7.1996, לא פורסם) (ההדגשה אינה במקור)).

באותו מקרה, הוסיף ופסק השופט י' טירקל: 'יש להעדיף במקרה זה את השיקול של טוהר ההליכים המשפטיים וההליכים הנלווים אליהם ומניעת כל ספק ספיקא ואבק חשש בעניין זה' (ראו עניין אדרי, וכן ת"א (ב"ש) 373/90 אברמזון נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ פ"מ תשנ"ב(1) 441 (3.9.1991)), ויפים הדברים גם לענייננו".

מדוע יש קושי למנות מומחה לשאלת רשלנות רפואית בשאלת ניתוח פלסטי להגדלת חזה / הקטנה או הרמת חזה שלא הצליח ?

חשוב לי להסביר כי הנושא נדון כבר מספר פעמים בבית המשפט וכי אפילו בית המשפט העליון התייחס לסוגיה של הרשלנות הרפואית והקושי המובנה של המטופלת להוכיח אותה וכך הוא אמר:

• החשש שהמומחה לא יהיה נטול פניות בהיותו שייך בעצמו לממסד הרפואי שעמיתיו הנתבעים אף הם משתייכים אליו. חשש זה גובר כאשר הרופא הנתבע הוא בעל מעמד בקהילה הרפואית או שהמוסד הנתבע הוא מוסד בבעלות גוף חזק ובעל השפעה, המעסיק רופאים רבים, כגון קופות החולים, המדינה וכו'.
• החשש שהמומחה יתקשה או לא ירצה להתעמת עם המומחים מטעם הצדדים, או מי מהם, במיוחד אם מדובר ברופאים בעלי שם, מעמד או השפעה.
• החשש שהמומחה משתייך לאסכולה רפואית מסוימת ויתקשה לקבל עמדה שאינה מתיישבת עם זו המקובלת עליו ושעליה התחנך.
• החשש, שהלכה למעשה, ההכרעה מועברת מבית המשפט למומחה. על אף שלעולם "המילה האחרונה" היא של בית המשפט, הרי שבפועל לעיתים קיים קושי לסטות מעמדת המומחה שבית המשפט מינה.
• החשש שיתמנה מי שאינו בעל מירב הכישורים והידע, שכן לא תמיד יהיו לבית המשפט הכלים או המידע הנחוץ כדי לבחור את המומחה המתאים והראוי ביותר. לעיתים הבחירה אקראית במידה מסוימת, שכן בתי המשפט עדיין לא פתחו שיטה משוכללת לזיהוי המומחה המתאים ביותר בנסיבות.

לסיכום – כפי שניתן לראות תביעה לרשלנות רפואית בניתוח הגדלת / הקטנת חזה או הרמת חזה בעקבות ניתוח פלסטי שהסתבך היא לא קלה להוכחה. זה לא אומר שבמקרה של רשלנות בניתוח פלסטי אין מה לעשות ההפך הוא הנכון !

אבל אם בוחרים להגיש תביעה לפתחו של בית המשפט במקרה של רשלנות רפואית יש לדעת מראש מה היא המורכבות של ההליך על מנת להתכונן היטב מראש.

חשוב לי להדגיש כי כל מקרה יש לבחון לגופו אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי פרטני כל מקרה דורש בדיקה יסודית ומעמיקה טרם קבלת החלטה.

להרחבה אודות רשלנות רפואית היכנס לפרסומים קודמים שלי 

רשלנות רפואית בטיפול ליזר | כייויות מלייזר | תביעה בשל הסרת שיער בלייזר

רשלנות רפואית בעקבות ניתוח עמוד שידרה שהסתבך

רשלנות רפואית בניתוח שאיבת שומן | תביעה נגד הרופא המטפל

רשלנות רפואית בעקבות טיפול שיניים שגרם נזק למטופל | מתי פוסקים פיצוי כספי למטופל

רשלנות רפואית בעקבות צלקת אצל התינוק או אמו לאחר ניתוח קיסרי האם רשלנות רפואית

הצטרפו לקבוצת פייסבוק המנוהלת על ידי משרדינו העוסקת בנזיקין עדכונים בפיצוי. למען קהל הלקוחות דובר השפה הרוסית אנו מנהלים קבוצה נפרדת – Адв.Таль Раби- Возмещение ущерба.

[wpforms id="138" title="true" description="true"]