ניתוח עמוד שדרה פיצויים בגין רשלנות רפואית | פורום תאונת דרכים ועבודה

היום בחרתי לכתוב על סוגיה מאוד מיוחדת – קיומו של קשר שתיקה בין רופאים אשר במקרים מסוימים מקשה מאוד על הניזוק להוכיח רשלנות רפואית.

למשל כאשר המטופל עבר ניתוח לעמוד שדרה שהסתבך – על מנת לזכות בפיצוי כספי בין היתר הניזוק מטיפול רשלני צריך להביא לפתחו של בית המשפט חוות דעת של רופא מומחה התומך בטענות שלו וקובע כי אכן הרופא המטפל התרשל בזמן הניתוח ולכן מגיע למטופל פיצוי כספי.

ומה עושים כאשר אין מומחה רפואי שמוכן לכתוב חוות דעת התומכת בטענות שלך ?!

פיצויים בגין רשלנות רפואית

בעבר כתבתי בהרחבה אודות הקושי המובנה להוכיח רשלנות רפואית הנובעת בין הייתר בשל יחסי קירבה בין רופאים.

בנוסף הרחבתי אודות הדרך שלדעתי ניתן לפעול במקרים מסוימים כאשר מבקשים מבית המשפט למנות מומחה לשאלת רשלנות רפואית – כאשר הדגשתי כי תחילה ניתן לבקש מהמומחה כי יקבע רק בעניין הנזק/ היקף הנזק בלבד בעקבות הטיפול הרפואי בלי התייחסות לשאלת הרשלנות.

זה נותן פתרון לא רע כאשר רוצים להתמודד עם "הקרבה המיוחדת" של הרופאים, להרחבה מוזמנים להיכנס ללינק  ⇐ רשלנות רפואית בניתוח הגדלת / הקטנת חזה.

"ישנו חשש כי המומחה לא יהיה נטול פניות בהיותו שייך בעצמו לממסד הרפואי שעמיתיו הנתבעים אף הם משתייכים אליו. חשש זה גובר כאשר הרופא הנתבע הוא בעל מעמד בקהילה הרפואית או שהמוסד הנתבע הוא מוסד בבעלות גוף חזק ובעל השפעה, המעסיק רופאים רבים, כגון קופות החולים, המדינה וכו'".

• "… החשש שהמומחה משתייך לאסכולה רפואית מסוימת ויתקשה לקבל עמדה שאינה מתיישבת עם זו המקובלת עליו ושעליה התחנך".

לכן במקרים מסוימים יש לשקול את האפשרות כי בית המשפט כי ימנה מומחה בשאלת קביעת היקף הנזק – יש נזק / אין נזק / חומרת הנזק / קביעת אחוזי נכות רפואית בעקבות הנזק למטופל ואילו את עניין הרשלנות עצמה יחד עם אחוזי נכות תפקודית יקבע בית המשפט בעצמו בהתאם לראיות הנמצאות בתיק התביעה.

℘ שאלה שאני נשאל רבות – האם יש הבדל בין אחוזי נכות רפואית הנקבעים על ידי מומחה רפואי מטעם בית המשפט לאחוזי נכות תפקודית הנקבעת על ידי בית המשפט בעצמו והאם זה משפיע על הפיצוי כספי שמגיע למטופל ?

℘ התשובה בקצרה – יש הבדל בין נכות רפואית לתפקודית והיא כן משפיעה על הפיצוי הכספי שמתקבל בפועל אצל המטופל בעקבות רשלנות רפואית בעקבות ניתוח לעמוד שדרה שהסתבך, להרחבה קראו פוסט שכתבתי בנשוא ⇐ מה ההבדל בין נכות רפואית ונכות תפקודית | איך קובעים נכות תפקודית.

האם אפשר לבקש פטור מהגשת חוות דעת מומחה רפואי מטעמו של המטופל שניזוק במקרה של רשלנות רפואית

בעקבות הפוסט שכתבתי בפורום לעיל נשאלתי ⇐ אז מה עושים בפועל אם כל הרופאים הבכירים מכירים אחד את השני ולא רוצים ל"בקר" את העבודה של קולגה שלהם למקצוע – מה יכול לעשות המטופל שניזוק ורוצה להוכיח כי ישנה רשלנות רפואית בניתוח.

בית המשפט התייחס לסוגיה המורכבת וקבע כי שילובן של תקנות 127 ו-130 לתקנות סדר הדין האזרחי מקנה לבית המשפט סמכות לפטור את מי מבעלי הדין מצירוף חוות דעת רפואית, ולמנות מומחה מטעמו של בית המשפט.

סמכות זו תיושם בהינתן "טעמים מיוחדים שירשמו", כלשונה של הסיפא לתקנה 127 לתקנות, והיא נועדה, בין היתר, כדי למנוע את הפגיעה שעשויה להיגרם לבעל דין אשר מתקשה לעמוד בחובתו לצרף חוות דעת רפואית מטעמו.

יחד עם זאת, יש לזכור כי מדובר באפיק דיוני אשר השימוש בו ייעשה במקרים יוצאי דופן, שכן הוא עומד כחריג לכלל בשיטת המשפט האדברסרית הנוהגת, שלפיו על בעל דין להניח תשתית עובדתית וראייתית לשם ביסוס טענותיו שברפואה.

בהתאם, בית משפט העליון קבע לא אחת כי על בעל דין / המטופל / הניזוק המבקש לפוטרו מצירוף חוות דעת רפואית מוטל "נטל כבד".

בגדר נטל זה, הניזוק נדרש לשכנע את בית המשפט בדרגת שכנוע גבוהה, ובאופן המגובה בראיות, כי קיימים "טעמים מיוחדים" לכך שלא עלה בידיו, על-אף שעשה מאמצים סבירים, לאתר מומחה רפואי לצורך צירוף חוות דעתו לכתב התביעה.

בית משפט התייחס גם למהותם של "טעמים מיוחדים" אפשריים, אשר עשויים להוות הצדקה לפטור את בעל הדין מצירוף חוות דעת מטעמו, ובכלל זה מקרים בהם חסרון כיס הוא שמנע מבעל הדין לצרף את חוות הדעת האמורה.

וכן מקרים בהם בית המשפט השתכנע כי קיים קושי ממשי באיתור מומחה בתחום הרלוונטי לתביעה.

בנוסף, נקבע כי קיומו של "קשר שתיקה" בין רופאים עשוי לעלות כדי "טעמים מיוחדים" למתן פטור לבעל דין/ הניזוק מצירוף חוות דעת מטעמו. המדובר בתופעה בעייתית שעל בית המשפט לוודא כי היא אינה מונעת מבעל דין להוכיח טענות שברפואה.

בית המשפט התייחס גם לביקורת שנמתחה בפסיקה על סירובם של רופאים להעיד בשאלות מקצועיות נגד חברם למקצוע.

מעניין לציין כי בית המשפט התייחס כיצד יש להוכיח טענות בדבר קושי באיתור מומחה ו"קשר שתיקה" בין רופאים. יש לקחת בחשבון את תחום המומחיות הרלוונטי, אשר יש לו השפעה על מידת הקושי הכרוכה בכך. למשל אם מדובר בתחום מומחיות מיוחד, שמאגר הרופאים העוסקים בו מצומצם, הקושי לאתר מומחה רפואי מתגבר, ויכול שיהיה בכך, עקרונית, טעם מיוחד המצדיק ליתן פטור מהגשת חוות דעת מטעמו של מי מבעלי הדין.

בהתאם, מקום שמדובר בתחום מומחיות המונה מומחים רבים – נטל ההוכחה לקיומו של "קשר שתיקה" ראוי שיהא כבד יותר.

בפוסט זה רציתי לספר גם על ניתוח עמוד שדרה שנעשה לטענת המטופל מתכונת מורחבת יתר על המידה ללא הצדקה והיה ניתן להסתפק במקרה זה בניתוח שמרני בלבד שמסכן פחות את המטופל וחושף אותו לפחות תופעות לוואי.

כאשר במקרה ההוא המטופל טען כי הניתוח המורחב בעמוד השדרה נעשה שלא מהסכמה מדעת. מפאת קוצר היריעה אציג וארחיב על הנושא המרתק בפוסט הבא.

חשוב לי להדגיש כי כל מקרה יש לבחון לגופו אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי פרטני כל מקרה דורש בדיקה יסודית ומעמיקה טרם קבלת החלטה.

להרחבה אודות רשלנות רפואית היכנס לפרסומים קודמים שלי 

רשלנות רפואית בטיפול ליזר | כייויות מלייזר | תביעה בשל הסרת שיער בלייזר

רשלנות רפואית בעקבות צלקת אצל התינוק או אמו לאחר ניתוח קיסרי האם רשלנות רפואית

רשלנות רפואית בניתוח שאיבת שומן | תביעה נגד הרופא המטפל

רשלנות רפואית בעקבות טיפול שיניים שגרם נזק למטופל | מתי פוסקים פיצוי כספי למטופל

רשלנות בניתוח הגדלת או הקטנת חזה או הרמת חזה | ניתוח פלסטי שהסתבך

הצטרפו לקבוצת פייסבוק המנוהלת על ידי משרדינו העוסקת בנזיקין עדכונים בפיצוי. למען קהל הלקוחות דובר השפה הרוסית אנו מנהלים קבוצה נפרדת – Адв.Таль Раби- Возмещение ущерба.

[wpforms id="138" title="true" description="true"]