היום נדבר על תאונת דרכים ונתמקד בסוגיה מאוד ספציפית העוסקת בהופעת תסמונת תשישות כרונית לאחר תאונת דרכים.
תחילה אומר כי לא קל לקבל פיצוי כספי בעקבות הופעת תסמונות התשישות הכרונית לאחר תאונת דרכים היות ורוב הניזוקים שעברו תאונת דרכים וכתוצאה ממנה סובלים מתשישות מתקשים מאוד להוכיח בבית המשפט כי התשישות הכרונית הופיעה בעקבות מקרה התאונה.
בדרך כלל חברת הביטוח טוענת כי התשישות התפתחה לפני מועד התאונה כתוצאה מלחץ בעבודה ו/או נסיבות אישיות הגורמות לחרדה ועייפות.
אענה גם על השאלה למתקדמים – האם אצל הניזוק בתאונת הדרכים ישנו רקע רפואי קודם הגורם לסיכון להתפתחות תסמונת העייפות הכרונית, כגון נטיה אישיותית ועבודה בתנאי לחץ.
והאם רקע רפואי קודם יש בו כדי לשלול את הקשר הסיבתי בין תאונת הדרכים לבין התפתחות הסימפטומים האופייניים לתסמונת, בתקופה הסמוכה לאחר תאונת הדרכים.
היום אנחנו נדבר על עוגמת נפש ונזק נפשי של ממש לבני המשפחה בעקבות תאונת דרכים שעבר אחד מבני המשפחה. הנזק הנפשי חריף במיוחד כאשר מדובר על מקרה של מוות בעקבות תאונת דרכים וההשלכות של מקרה המוות על יתר בני המשפחה.
נזק נפשי שנגרם לקרובי משפחה של הנפטר בשל תאונת דרכים
לצורך חידוד הסוגיה נשאל האם יש לראות את קרוב המשפחה שלקה בזעזוע הנפשי בעקבות תאונת הדרכים כ"נפגע" "תאונת דרכים", והאם הוא זכאי לפיצויים על-פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים ותקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חשוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון)?
לצורך הדוגמה ניקח שני מקרים אמתיים שנדונו בבית המשפט העליון בגין נזקים נפשיים שנגרמו לקרובי משפחה של מי שנפגע בתאונת דרכים.
המקרה הראשון – ילד נפגע בשל תאונת דרכים הוא הובא לבית החולים ולאחר מספר שעות נפטר. ההורים של הילד היו עמו ברגעים האחרונים שלו וראו את ילדם הקטן בייסורים וכאבים קשים בשעות האחרונות שלו לחיים עד שנפטר.
לאחר שנפטר ילדם בעקבות תאונת הדרכים הקשה שעבר, ההורים הגישו תביעה לבית המשפט בין היתר ביקשו פיצוי כספי בשל נזקים נפשים שנגרמו להם בעקבות פטירת הילד.
כתוצאה מהתאונה, הפגיעה הקשה במנוח, השהייה לצידו בבית החולים, הצפיה האחרונה בגסיסתו עד לפטירתו, התערער מצבם הנפשי והפיזי של ההורים.
אינם מתפקדים כבעבר. הם סובלים ממתח, דיכאונות, פחדים ועצבנות. הם מרבים להיעדר מעבודתם וזקוקים הן לעזרה פיזית והן לעזרה נפשית.
המקרה השני – אמה של התובעת נפגעה בתאונת דרכים בשל פגיעת משאית. תחילה היא אושפזה בבית החולים ולאחר מספר ימים נפטרה מפצעיה. בשל כך נגרם נזק נפשי לביתה שהיא התובעת בין היתר על נזק נפשי רב שעברה בעקבות תאונת אמה.
הבת לא לא נכחה בזמן התרחשות התאונה, אך דבר פציעת האם הובא לידיעתה זמן קצר לאחר מכן בביתה הסמוך. כתוצאה מן הידיעה על הפציעה וראיית הגופה חלתה התובעת במחלת נפש.
פיצוי בעקבות נזק נפשי בשל תאונה
בית המשפט קבע כי קרובים שהיו מעורביםבתאונה או עדים לתאונה, שאירעה ליקירם בשל רשלנותו של הנתבע, ואשר סבלו עקב כך נזק נפשי בדמות הלם, זעזוע עצבים או מחלת נפש, זכאים לפיצויים בגין נזקיהם.
בבית המשפט נדונה תביעתה של אישה, אשר בעלה ושניים מילדיה נהרגו בתאונת דרכים, שבה הייתה מעורבת אף היא. נתבעו פיצויים בגין "ההלם ועוגמת הנפש שנגרמו לה בחזותה לנגד עיניה את התוצאות הטרגיות של התאונה, ואובדן יקיריה בתאונה זו.
אז איך קובעים אם מגיע פיצוי בשל עוגמת נפש לאור תאונת הדרכים שעבר קרוב המשפחה ?
בית המשפט העליון סקר מבחנים שיכולים לעזור לנו להחליט מי הם אלה הזכאים לקבל פיצוי כספי בעקבות תאונת הדרכים שכבר קרוב המשפחה שלהם וכתוצאה מכך נגרמם להם נזק נפשי של ממש.
מבחן 1 – זהות התובע, המדובר בקרובים ממדרגה ראשונה (הורים, ילדים, בני-זוג), אשר לקו בנפשם בגין נזק הגוף שנגרם ליקירם. תהליך גרימתו של נזק נפשי ועוצמתו הם במידה רבה תוצאה של מידת יחסי הקירבה, שהתקיימו למעשה, עובר לתאונה, בין הנפגע הישיר בתאונה לבין מי שלקה בנפשו כתוצאה מכך. יש חשיבות רבה למידת הקירבה והאינטימיות בפועל.
מבחן 2 – התרשמות ישירה מן האירוע המזיק – התובע יהיה עד ראייה ושמיעה לאירוע הטראומטי או שיעמוד בחושיו על תוצאותיו המיידיות. חשוב להדגיש כי נמתחה ביקורת רבה על הצבת הדרישה בדבר התרשמות ישירה מן האירוע המזיק כמגבלה מהותית להטלת אחריות. כנטען על-פי אותם דברי ביקורת, אין לשלול מדעיקרא את האפשרות להכיר בנזק נפשי, אשר נגרם כתוצאה מקבלת מידע מכלי שני.
מבחן 3 – מידת הקירבה במקום ובזמן לאירוע המזיק שגובש בפסיקה זרה ולא בטוח שמאומץ בדין שלנו באופן ישיר – התובע יהיה עד לתאונה או לתוצאותיה המיידיות. מבחינה זו, זירת האירועים כוללת גם את האמבולנס או בית החולים אליו פונה מי שנפגע בגופו, אך לא מעבר לכך.
בשאלה זו הבחינו בין שתי מערכות אפשריות של נסיבות:
האחת, כאשר הנזק הנפשי נוצר על-ידי זעזוע או הלם, אשר נגרמו לתובע אשר נדרש להתעמת לראשונה עם האירוע המזיק על-ידי עמידה על תוצאותיו המאוחרות, הרחק מזירת האירועים.
השנייה, כאשר הנזק הנפשי הוא פרי תהליך מתמשך של חשיפה לתוצאותיו של האירוע המזיק. כאן אין המדובר בנזק נפשי הנוצר על דרך של חוויה חד-פעמית, אלא הנזק הוא תוצאה של מגע מתמיד ותמשך עם התפתחות העניינים לאחר קרות האירוע המזיק, באופן הגורם בסופו של דבר להיווצרותו של נזק נפשי.
חשוב להדגיש כי בפועל עניין הפיצויים בשל תאונת דרכים הוא מורכב וסבוך. בנוסף לכך יש לזכור כי כל מקרה תאונה והנזק שנגרם בשל התאונה הוא שונה אחד מהשני לכן יש לפנות לעורך דין הבקיא בתחום לקבלת ייעוץ משפטי פרטני.
