היום נדבר על תאונת דרכים ונתמקד בסוגיה מאוד ספציפית העוסקת בהופעת תסמונת תשישות כרונית לאחר תאונת דרכים.
תחילה אומר כי לא קל לקבל פיצוי כספי בעקבות הופעת תסמונות התשישות הכרונית לאחר תאונת דרכים היות ורוב הניזוקים שעברו תאונת דרכים וכתוצאה ממנה סובלים מתשישות מתקשים מאוד להוכיח בבית המשפט כי התשישות הכרונית הופיעה בעקבות מקרה התאונה.
בדרך כלל חברת הביטוח טוענת כי התשישות התפתחה לפני מועד התאונה כתוצאה מלחץ בעבודה ו/או נסיבות אישיות הגורמות לחרדה ועייפות.
אענה גם על השאלה למתקדמים – האם אצל הניזוק בתאונת הדרכים ישנו רקע רפואי קודם הגורם לסיכון להתפתחות תסמונת העייפות הכרונית, כגון נטיה אישיותית ועבודה בתנאי לחץ.
והאם רקע רפואי קודם יש בו כדי לשלול את הקשר הסיבתי בין תאונת הדרכים לבין התפתחות הסימפטומים האופייניים לתסמונת, בתקופה הסמוכה לאחר תאונת הדרכים.
מה בודק בית המשפט לפני פסיקת פיצוי כספי לניזוק בתאונת דרכים על רקע הופעת תסמונת התשישות כרונית
אסביר כי על מנת שבית המשפט ישקול מתן פיצו יש להוכיח בין היתר – קשר סיבתי בין תאונת הדרכים לבין הופעת תשישות כרונית.
לצורך הדוגמה אספר על מקרה של ניזוק שנסע ברכב שהיה נהוג על ידי אשתו בדרכם לקניות – בדרך הזוג עברו תאונת דרכים.
הרכב בו הוסע, נפגע מאחור ונהדף לעבר הרכב שעמד לפניו וכי חלקו האחורי של הרכב נמעך, באופן שלא ניתן היה להמשיך לנסוע בו והיה צורך לגרור אותו מהמקום.
ממקום התאונה, פונה הניזוק, לחדר המיון בבית חולים איכילוב, שם התלונן על כאבי ראש וכאבי צוואר. צילום צוואר לא הדגים שבר או דיסלוקציה והתובע שוחרר לביתו, עם המלצה לטיפול בקומפרסים קרים ומשככי כאבים.
למחרת התאונה, החל הניזוק לסבול מחום, עייפות, חולשה וכאבי צוואר. בהמשך התפתחו הפרעות בריכוז ובזיכרון, הפרעות שינה, חום נמוך ועייפות נפשית ופיזית.
לאחר התאונה, הניזוק בל מעייפות וחולשה, קשיי שינה וקשיים במשימות שנדרשו ממנו במסגרת עבודתו.
השאלה שנדרש בה להכריע בית המשפט הנכבד הינה שאלת הקשר הסיבתי בין התאונה לבין תסמונת התשישות הכרונית Chronic Fetigue Syndrom (להלן: "CFS" או "התסמונת"), בה לקה הניזוק, בסמוך לאחר התאונה.
על מנת להכריע בשאלה העוסקת בהופעת תסמונת התשישות הכרונית לאחר מקרה התאונה, בית מהשפט מינה מומחה מטעמו.
בפוסטים קודמים הסברתי בהרחבה מי הוא מומחה מטעם בית המשפט ומה תפקידו בהליך המשפטי המתנהל בעקבות תאונת דרכים ראה הסבר העוסק בסוגיה זו – מה ההבדל בין נכות רפואית ונכות תפקודית | איך קובעים נכות תפקודית | תאונת דרכים ועבודה.
מומחית למחלות פנימיות ומחלות זיהומיות, אשר מונתה כמומחית מטעם בית המשפט, קבעה בחוות דעתה כי הניזוק בתאונת הדרכים: "… סובל ממחלת התשישות הכרונית המתבטאת בעייפות ותשישות המפריעים לו בחיי היום יום, קושי בריכוז וביצירה. סובל מהפרעות שינה, חסר סבלנות, עצבנות, ירידה בחשק המיני ובפעילות המינית שהביאה לבעיות ביחסים עם אשתו, עד לכדי פרידה בין בני הזוג. כמו כן חלה הפסקה מוחלטת של חייו החברתיים".
אשר לשאלת הקשר הסיבתי בין התסמונת לתאונה, ציינה כב' המומחית כי הספרות מתארת קשר בין התסמונת למצבי לחץ ודחק.
מומחית מטעם בית המשפט סקרה בחוות דעתה, מאמרים ועבודות המצביעים על קשר בין מצבי לחץ ודחק להתפרצות התסמונת. במרבית החולים עם תסמונת זו המחלה מתפתחת כתוצאה מזיהום וירלי בשילוב עם מצב דחק.
הזיהום הוירלי במרבית החולים הוא זיהום בוירוס ה EBV כמו בחולה זה, ומצבי הדחק נעים בין פרידה משמעותית כמו מות של אדם יקר, מצבי לחץ בעבודה, או טראומה נפשית אחרת.
חשוב לציין כי בית המשפט התייחס לעצם העובדה שאצל הניזוק מתאונת הדרכים מתקיימים גורמי סיכון להתפתחות תסמונת העייפות הכרונית, כגון נטיה אישיותית ועבודה בתנאי לחץ, אין בה כדי לשלול את הקשר הסיבתי בין התאונה לבין התפתחות הסימפטומים האופייניים לתסמונת, בתקופה הסמוכה לאחריה.
בית המשפט קבע כי נטיה אישיותית מוקדמת הינה בגדר פרה-דיספוזיציה אשר בשילוב עם גורמים אחרים, דוגמת גורמי לחץ ודחק או מחלה וירלית, עלולים להוציא את התסמונת, מן הכח אל הפועל.
לסיכום בית המשפט קבע כי מאזן ההסתברויות, מצביע על קיומו של קשר סיבתי בין התאונה לבין התפתחות תסמונת העייפות הכרונית, בה לקה הניזוק, בסמוך לאחר התאונה.
מעניין לציין כי בית המשפט הזכיר את ההלכה הידועה כעקרון "הגולגולת הדקה", המזיק מקבל את הניזוק, כפי שהוא, על הרגישויות וגורמי הסיכון הטבועים בו.
בהעדר עדות לנכות או לירידה בתפקוד, עובר לתאונה, תרומתם האפשרית של גורמי הסיכון האמורים, להתפתחות התסמונת, אינה מנתקת את הקשר הסיבתי בין מצבו של התובע לבין התאונה.
בהעדר הוכחה כי התסמונת היתה מתפרצת, בכל מקרה, גם אלמלא התאונה, אין בעובדת קיומם של אותם גורמי סיכון או ברגישותו המיוחדת של התובע ללקות בתסמונת, בשל קווי אישיותו ואופי עבודתו, כדי להצדיק ייחוס חלק מהנכות לאותם גורמי סיכון, אשר אין לדעת אם הם לכשעצמם, היו גורמים להתפתחות התסמונת אלמלא פגיעת התובע בתאונה, ראה לעניין זה; ע"א 9418/04 צוות ברקוביץ בע"מ ואח’ נ’ דמארי, תק-על 2006 (2) 162 (פסקה י"ג לפסה"ד).
בסופו של דבר בית המשפט פסק לניזוק פיצוי כספי בעקבות תאונת דרכים אשר גרמה לתסמונת תשישות כרונית.
חשוב לציין כי כל מקרה יש לבחון לגופו באופן פרטני ולכן אני ממליץ כי תפנו לעורך דין העוסק בתחום.
מה עושים כאשר חברת האוטובוס מתכחשת למקרה תאונה | פורום תאונת דרכים ועבודה.
תאונת דרכים בזמן שלילת רישיון – האם ניתן לקבל פיצוי כספי בשל נזק גוף לנהג ולנוסעים עימו.
תאונת דרכים בזמן שלילת רישיון – האם ניתן לקבל פיצוי כספי בשל נזק גוף לנהג ולנוסעים עימו.
איך לבחור עורך הדין לתאונת דרכים | פורום תאונת דרכים | פיצוי כספי בעקבות תאונה.
קטיעת גפיים בשל תאונת דרכים שמוכרת כתאונת עבודה | חובת מיצוי זכויות מול ביטוח לאומי וקופת חולים.
איך מחשבים פיצוי כספי ליורשים במקרה מוות בתאונת דרכים | פורום תאונת דרכים.
