מה עושים כאשר המעסיק לא רוצה לשלם שעות נוספות ? | פיצויים על שעות נוספות

היום בפורום אנחנו נדבר על סוגיה מאוד מוכרת שבה המעסיק לא מוכן לשלם שעות נוספות והעובד תובע פיצויים על שעות נוספות שלא שולמו לו כדין.

תחילה אתייחס לסוגיה שבה שעות נוספות לא מאושרות רטרו אקטיבית על ידי המעסיק והאם זה מאפשר לעובד לדרוש פיצויי כספי על שעות נוספות אלה.

דהיינו לאחר שהעובד עבד חודש עם שעות נוספות העובד מגלה בתלוש השכר שלו כי לא שולמו לו שעות נוספות בגין חודש קודם ואז מגלה כי המעסיק טוען בדיעבד כי העובד עבד שעות נוספות בחודש הקודם על דעת עצמו ובלי שניתן לו אישור לכך ולכן אינו מוכן לשלם בגין שעות נוספות אלה.

לאחר מכן אתייחס לסוגיה שבה העובד תובע את המעסיק שלו בבית הדין לעבודה ובין היתר טוען כי המעסיק לא שילם לו לאורך כל תקופת העסקה שעות נוספות ולכן דורש פיצוי כספי כאשר המעסיק מכחיש כי העובד עבד שעות נוספות ותומך את עמדתו בעובדה כי העובד דורש תשלום בגין שעות נוספות בשהוי ניכר לאחר חצי שנה, שנתיים וגם 4 שנים.

עורך דין טל רבי כותב בפורום בנושא שבו המעסיק לא מוכן לשלם שעות נוספות פיצוי כספי לעובד
המעסיק לא מוכן לשלם שעות נוספות

אי תשלום שעות נוספות רטרואקטיבית על ידי המעסיק

הסוגייה מאוד ברורה כאשר העובד מגלה בתלוש השכר כי המעסיק לא שילם לו שעות נוספות בגין עבודתו בחודש הקודם ולכן דורש מהמעסיק כי ישלם לו לאלתר.

המעסיק טוען כי לא ידע כי העובד עבד שעות נוספות ו/או כי הוא לא אישר לעובד לעבוד שעות נוספות ו/או העובד עבד שעות נוספות על דעת עצמו כאשר אין כל צורך בשעות נוספות ולכן מדובר בחוסר תו״ל מובהק מצד העובד המבקש לנצל את האמון שנותן לו המעסיק.

מה אומר החוק בקצרה לעניין תשלום שעות נוספות לעובד – חוק שעות עבודה ומנוחה קובע את החובה לשלם לעובדים עבור עבודה בשעות נוספות.

איך מחשבים בקצרה את השעות הנוספות לפי החוק – כאשר מדובר ב 6 ימי עבודה בשבוע, יימנו השעות הנוספות לאחר השעה ה 8 ואילו כאשר מדובר ב 5 ימי עבודה בשבוע, יימנו השעות הנוספות לאחר השעה ה 9.

בעבור השעתיים הנוספות הראשונות זכאי העובד לתוספת של 25% מהשכר שנקבע לאותו עובד עבור שעה ובעבור השעתיים שלאחר מכן על המעסיק לשלם סך של 50% תוספת שכר עבור השעות הנוספות.

לאחר שהבנו מזה שעות נוספות ואיך מחשבים את השעות הנוספות שעבד העובד, נשאלת השאלה האם יש למעסיק הזכות לסרב לשלם רטרו אקטיבית שעות נוספות לעובד ?

אם נחדד את טענת ההגנה של המעסיק כאשר הוא מסרב לשלם לעובד בגין שעות העבודה הנוספות שעבד זה בדרך כלל מסתכם לטענה כי העובד ביצע שעות נוספות "בניגוד לנוהלים" ומבלי שקיבל את אישור החברה לבצען.

תחילה אומר כי בדרך כלל התשובה מצוי מלכתחילה בהסכם העבודה עם העובד ששם מוגדר האם התפקיד של העובד מצריך עבודה בשעות נוספות ואם כן האם המעסיק צריך לאשר את השעות הנוספות בכתב ו/או בעל פה זה מספיק בהתאם לצורכי המשמרת ו/ או מלכתחילה לעובד יש שיקול דעת מתי וכמה שעות נוספות הוא יכול לעבוד.

לשיטתי מונע הנזק הזול הוא המעסיק כאשר מלכתחילה יכול בהסכם העבודה להתייחס לתנאי העבודה וביניהם גם השעות הנוספות.

לצורך הדוגמה – במידה ובהסכם העבודה רשום כי צריך אישור בכתב מהמעסיק למשל סידור עבודה / הודעת וצאפ שתשלח לעובד לעניין אישור ו/ או צורך לעבוד בשעות נוספות אז נטל הראיה עובר לכתפי העובד כי קיבל אישור בכתב לעבוד שעות נוספות.

אם אין התייחסות מפורשת בהסכם העבודה עם העובד לעניין שעות נוספות והעובד עבד שעות נוספות רבות אז במקרה דנן לשיטתי עובר נטל הראיה לכפתי המעסיק כי העובד על דעת עצמו בחר לעבוד שעות נוספות וכי המעסיק לא ידע כי העובד עבד שעות נוספות ולא היה צריך לדעת.

מה פוסק בית הדין לעבודה לעניין הטענה של המעסיק כי העובד עבד שעות נוספות שלא בהיתר מהמעסיק ו"בניגוד לנוהלים" ומבלי שקיבל את אישור החברה.

באחד המקרים בית הדין לעבודה לא קיבל את טענותיה של חברת השמירה, שבה נטען כי העובד עבד שעות נוספות על דעת עצמו ובניגוד להוראות המעסיק, שכן הייתה זו התנהלותו במשך שנים.

אלמלא העובד היה עובר על נהלי החברה לעניין עבודה בשעות נוספות הרי שמדובר בהפרה בוטה של נוהלי החברה, והמנהלים של העובד היו צריכים להתריע בפני העובד לחדול מלעשות כן.

בית הדין קבע כי היות ואין מחלוקת שהעובד אכן עבד את השעות הנוספות וכי המעסיק במשך שנים לא פעל על מנת למנוע מהעובד לעבוד שעות נוספות, לכן לעובד מגיע תשלום בגין שעות נוספות בהתאם להוראות החוק.

בקצרה – מתפקידו של המעסיק לדעת מה עושים העובדים בחברה שלו ולכן הוא לא יכול לטעון בדיעבד כטענת הגנה כי לא ניהל את העובדים נכון וכי לא ידע מה העובדים שלו עושים בזמן אמת במיוחד כאשר מדובר במקרה שחזר על עצמו מספר פעמים רבות.

מה עושים כאשר המעסיק מכחיש כי העובד עבד שעות נוספות ?

ניקח לדוגמא מקרה קיצון שבו העובד מנסה להוכיח כי עבד שעות נוספות בבית הדין לעבודה לאחר שפוטר או התפטר.

בנוסף אין בידיו של העובד את כל דוחות הנוכחות במקום העבודה על מנת להוכיח שאכן עבד שעות נוספות, מתי עבד שעות נוספות וכמה שעות נוספות עבד בכל יום.

לצערי העובדים פונים אלי כאשר אין בידיהם אפילו את הסכם העסקה עם המעסיק כך שאין בכלל מה לדבר על דוח נוכחות במקום העבודה שעל בסיסו אני צריך להוכיח את הפיצוי בגין שעות נוספות שלא שולמו בפועל לעובד.

מקרה קיצון מסוג זה מוכר לי היטב ולכן אספר בקצרה מה יש לעשות במקרים שבהם העובד מתחיל את התביעה בנקודות נחיתות דיונית מול המעסיק בפן הראייתי.

מה שרבים לא יודעים הוא כי נטל הראיה הוא על העובד כי עבד שעות נוספות

במספר רב של פסקי דין נקבע כי הכלל הוא שהעובד התובע גמול שעות נוספות חייב להוכיח לא רק את העובדה שעבד בשעות נוספות, אלא גם את מספר השעות הנוספות שעבד בפועל.

אולם נקבע חריג לכלל זה, והוא הזכאות לגמול שעות נוספות כאשר העובד הוכיח מתכונת עבודה קבועה כפי שהזכרתי במקרה לעיל עם העובד שעבד שעות נוספות בחברת השמירה ששם הטענה של חברת השמירה לא התקבלה כי העובד ביצע שעות נוספות "בניגוד לנוהלים" ומבלי שקיבל את אישור החברה לבצען.

כמו כן, בפסיקה מאוחרת יותר נקבע כי יש להגמיש את נטל הראייה החל על עובד בתביעה לגמול שעות נוספות.

נטל הראייה מתהפך כאשר העובד הוכיח כי עבד במתכונת קבועה ועכשיו המעסיק צריך להוכיח כי לא כך היה הדבר. 

יתרה מכך בפסיקה עדכנית נקבע כי עובד אשר הוכיח, כי עובד שעבד במתכונת עבודה קבועה, שכללה שעות נוספות, נדרש להוכיח מתכונת עבודה כללית, ואיננו חייב בהוכחה מדויקת של שעות עבודתו. 

בית הדין לעבודה מציין כי מגמת הפסיקה בשנים האחרונות היא הגמשת הכללים בדבר נטל הראייה החלים על התובע גמול שעות נוספות.

בית הדין קובע לעניין נטל הראייה החל במקרה של שעות נוספות של עובד כדלקמן:

יש להגמיש את נטל הראייה החל על עובד עת הוא טוען לגמול שעות נוספות. לא מעטים המקרים, בהם קשה הוכחה מדויקת של השעות הנוספות. על בית הדין להשתכנע כי הטוען לשעות נוספות אכן עבד בהן גם אם יקרה והוא לא יוכל להראות בדיוק את השעות.

טיפ קטן לקולגות עו״ד שיכול לשנות לטובה את אופן ניהול התיק בהתמודדות עם קושי בלהוכיח שעות נוספות שבהם עבד העובד

כאשר אני נדרש להתמודד עם קושי ראייתי לעניין שעות נוספות בתביעה שאני מגיש מטעם העובד – אני דורש מהמעסיק את דוח הנוכחות של העובד.

אם המעסיק מסרב לספק לי את דוח הנוכחות לכל אורך תקופת העסקה של העובד הדבר פועל לרעתו במסגרת נטל הראייתי שכן דוקטרינת הנזק הראייתי מעבירה את נטל ההוכחה מכתפי העובד לכתפי המעביד.

אסביר בקצרה – המעסיק מחויב לנהל פנקס נכוחות, יש לשמור את פנקס הנוכחות של העובד לפחות מספר שנים בשל הוראות חוק ההתיישנות.

מעביד חייב לנהל פנקס בדבר שעות עבודה, שעות מנוחה שבועית, שעות נוספות, גמול שעות נוספות וגמול עבודה במנוחה השבועית. החובה לנהל פנקס שעות עבודה ומנוחה חלה על כל מי שמעביד עובד לצורך עסק, משלח יד או שירות ציבורי.

בית הדין מדגיש כי תכלית החובות הרישומיות המוטלות על המעביד על פי חוקי המגן היא לאפשר לעובד לדעת מה הן זכויותיו, לאפשר לו לעקוב אחר תשלום זכויותיו על פי החוק ולבדוק אם משולמות לו מלוא זכויותיו, ולסייע באכיפתן של זכויותיו.

אישור מחלה פיקטיבי | נופש או לימודים בזמן חופשת מחלה | פורום תאונת עבודה

האם המעסיק יכול לדרוש כסף בחזרה מהעובד בסיום יחסי עבודה

פיטרו אותי מהעבודה בזמן מחלה האם חוקי ?

המעסיק עוקב אחרי בעבודה מה עושים | פרטיות בעבודה מה מותר ואסור

המעסיק עוקב אחרי בעבודה מה עושים | פרטיות בעבודה מה מותר ואסור

התקף לב שנגרם בעקבות סכסוך בעבודה מזכה אותך בפיצוי

האם מותר לחייב עובד ו/או מועמדים חדשים לעבודה בבדיקת פוליגרף ?

חשוב לציין כי כל מקרה יש לבחון לגופו באופן פרטני ולכן אני ממליץ כי תפנו לעורך דין העוסק בתחום – בהצלחה.

The following two tabs change content below.
עורך דין טל רבי הקים פורום תאונות זה בנוסף לערוץ יוטיוב ולמרכז מידע לאזרח העוסק בתאונות דרכים ובתאונות עבודה - במטרה ללמד את האזרחים כיצד להתנהל נכון בתביעה מול הביטוח הלאומי וחברות הביטוח על מנת לקבל פיצוי כספי בעקבות תאונה וכתוצאה מכך נזק גוף שנגרם לניזוק.