המעסיק עוקב אחרי בעבודה מה עושים | פרטיות בעבודה מה מותר ואסור

לפני שנה כתבתי על פרטיות בעבודה והתמקדתי על צילום עובדים והקלטת עובדים בלי ידיעתם או עם ידעתם אבל בניגוד להסכמתם – מה אסור מה מותר ובאיזה תנאים.

אבל בעקבות פניות שלכם למשרדי נוכחתי לדעת שהמעקבים של המעסקים לא נגמרים בהצבת מצלמות נסתרות או גליות במקום העבודה – מסתבר שיש מעסקים שמתקינים תוכנות במחשב של העובד על מנת לתעד ולהקליט את כל הפעולות שהעובד מבצע במחשב בזמן עבודה.

השאלה שאענה היום האם מותר או אסור למעסיק להתקין על המחשב של העובד תוכנה שכל מטרתה היא לתעד את כל ההקלדות / חיפושים בוגגל /פיסבוק בתוכנת ווצאפ דרך דפדפן באינט' וכן כמובן תיעוד כל הפעולות בתוכנות היעודיות שבמקום העסק.

המעסיק עוקב אחרי בעבודה מה עושים?

כאשר הדגש הוא כי המעסיק לא חושף בפני העובד כי ישנה תוכנה שמקליטה את כל הפעולות שלו במחשב בעבודה דהינו – מעקב נסתר אחרי העובד האם פוגע בפרטיות של העובד במקום העבודה.

חלק מהפניות למשרדי:

"לא ידעתי שישנה תוכנה שמתעדת את הפעולות שלי במחשב וכן בזמן עבודה התכתבתי ב whatsapp web כאשר חלק גדול משיחות אלה היה סביב נושא ההריון שלי בעיקר הקושי להיכנס להיריון… אם הייתי יודעת שהמעסיק שלי מתעד את הנעשה במחשב בעבודה … בחיים לא הייתי מתכתבת בזמן עבודה…".

"אני משתמשת בגוגל במקום העבודה באופן קבוע גם לא למטרות של העבודה וכן זה מביך לחשוב שחלק מהחיפושים שהיו מאוד אינטימים … נחשף אליהם המעסיק שלי…".

"האם יש לי עילה להתפטרות בדין מפוטר… לאחר שנודע לי כי המעסיק מקליט אותנו במקום העבודה ?".

פרטיות בעבודה יש דבר כזה ?ומתי פגיעה פרטיות במקום העבודה מזכה בפיצוי כספי או האם היא עילה להתפרטות בדין מפוטר

על מנת לקצר במילים אביא הלכה של בית הדין הנכבד אשר מסכמת יפה את הדברים נביא לדוגמה מקרה שבו מעסיק בזמן העבודה של העובדת עקב אחרי הפעולות במחשב שלה בין היתר פעולות שבוצעו בדוא"ל האישי שלה בגוגל.

בית הדין לעבודה ערך הבחנה בין תיבת דוא"ל שסופקה לעובד במסגרת העבודה, ובין תיבת דוא"ל אישית פרטית שלו.

בכל הנוגע לתיבה העסקית, נקבע כי למעסיק יש אפשרות מסוימת, מצומצמת, לנטר ולעקוב אחרי הודעות המצויות בה, וזאת במסגרת איזון בין האינטרס של המעסיק והזכות לפרטיות של העובד, ובכפוף לעקרונות של שקיפות ומידתיות.

לעומת זאת, המעסיק כלל אינו רשאי לערוך ניטור או מעקב אחרי תיבת הדוא"ל החיצונית-פרטית של העובד נוכח בעלותו הבלעדית של העובד בתיבה החיצונית-פרטית, אסור למעסיק לקיים מעקב של נתוני תקשורת או תוכן על השימוש שעושה העובד בתיבה הפרטית, ואסור לו לחדור לתיבה הפרטית ולתוכן תכתובת האי-מייל של העובד במסגרתה.

אדגיש כי כאשר העובד מבצע פעולות בדוא"ל האישי שלו בזמן עבודה ובמחשב של המעסיק – אסור למעסיק לעקוב אחרי הנעשה בדוא"ל האישי של העובד.

ככל שהמעסיק סבור כי התקיימו התנאים המצדיקים פעולות מעקב – עליו לפנות לבית הדין האזורי לעבודה בבקשה לסעד הולם מסוג צו 1 אנטון פילר, לחיפוש ולתפישה בתיבה הפרטית של העובד, בהתאמה הנדרשת 2 לעניין.

ככלל, ונוכח הפוגענות הטמונה בסעד מעין זה, יינתן הצו במקרים הנדירים ויוצאי הדופן בלבד ובהתקיים התנאים הנדרשים לכך בדין לאור זאת, נקבע כי כאשר מעסיק עקב וחדר לתיבת הדוא"ל של עובד, הראיות שהושגו מכך אינן קבילות בהליך משפטי.

עוד צוין, כי גם מסמכים שהופקו על ידי המעסיק באמצעות השרת שבבעלות המעסיק במקום העבודה, ללא חדירה בפועל לתיבת האי-מייל הפרטית, אינם קבילים כראיה ואין לתפוס חומרים מעין אלו אלא באמצעות צו שיפוטי מסוג אנטון פילר.

חשבון הגוגל בו השתמשה העובדת לצורך העברת הודעות דוא"ל וקבצים שונים היה חשבון פרטי. כך גם תנועותיה של העובדת באינטרנט, האתרים אליהם גלשה והתכנים שהיא נחשפה אליהם הם ענייניה האישיים. מוגנים במרחבה הפרטי.

בית הדין הנכבד מדגיש כי אסור למעסיק להשתמש במערכת המעקב ואף לא לראותם מבלי לקבל את הסכמתה המפורשת של העובדת לכך.

מערכת המעקב ניטרה את פעילותה של העובדת בכל אורחותיה הדיגיטליות תוך רמיסת זכותה לפרטיות.

אמנם ייתכן כי העובדת עירבה במרחבה הפרטי שימושים שנגעו לעסקי משרד. אולם אין בכך כדי לאיין את זכויותיה. אין מדובר בחשבון שסופק ע"י המעסיק ומשויך למשרדו. שימושיה באינטרנט אינם הופכים לנחלתו של מעסיקה.

וכן טענת החברה לפיה לתיבת הדוא"ל של העובדת היו מאפיינים עסקיים משום שהמעסיק העביר אליה הודעות דוא"ל מתיבתו העסקית, אינה מקובלת על בית הדין הנכבד כלל.

בית הדין הנכבד מדגיש כי אין בכך שהועברו לתיבה של העובדת הודעות כאלו ואחרות בכדי לשנות את אופיה מתיבת דוא"ל פרטית-חיצונית, על כל המשתמע מכך.

האם מעקב אחרי העובד במקום העבודה  אשר פגע בפרטיות של העובד בניגוד לידעתו של העובד ולהסכמתו היא עילה להתפטרות ?

לאור כל האמור לעיל בקצרה אומר – תלוי ואני אסביר !

העיקרון שנקבע בפסיקה הוא כי ככל שהפגיעה בזכויותיו של העובד חמורה יותר, ופרושה על פני תקופה ארוכה יותר, כך תגבר ותתחזק ההנחה שבחוק כי אין לדרוש מהעובד להמשיך להיות מועסק באותם התנאים אשר פוגעים בזכויתיו.

מתי כן מותר לפגוע בפרטיות של העובד ? ובאיזה תנאים מותר לעקוב אחרי העובד במקום העבודה ולתעד פעולות במחשב שלו בעבודה?

אוקי הבנו מה אסור לעשות – אני מאוד מקווה שהצלחתי להעביר את המסר !

נשאלת השאלה מה כן ניתן לעשות במסגרת הפעילות העסקית על מנת לוודא כי העובדים מבצעים את המוטל עליהם ביושרה היגנות ומסירות מבלי שהדבר יפגע בפרטיות שלהם.

כפי שמדגיש זאת בית הדין בפסיקותיו הרבות – הסכמת העובד צריך שתינתן במפורש, מדעת ומרצון חופשי מראש למדיניות הכללית של מעקב על נתוני תקשורת ותוכן לרבות תכתובת אישית שאסור לקיימה בתיבה מקצועית.

⇐ הסכמה ספציפית מפורשת מדעת ומרצון, לכל פעולה ופעולה של חדירה לתוכן התכתובת האמורה של העובד במרחב העבודה אצל המעסיק.

מעסיק יקר ממליץ לך לפני נקיטת כל פעולת מעקב אחרי העובדים להתייעץ עם עורך דין העוסק בנושא – שכן אתה חושף את עצמך לא רק לתביעות מיותרות, אתה חושף את עצמך בעיקר לעימותים עם עובדים במקום העסק מה שפוגע באפקטיביות העסקית אשר מחובתך לקדם !

זכרו ידע הוא כוח ! 

חשוב לציין כי כל מקרה של פגיעה בפרטיות במקום העבודה יש לבחון לגופו באופן פרטני ולכן אני ממליץ כי תפנו לעורך דין העוסק בתחום.

 

The following two tabs change content below.
עורך דין טל רבי הקים פורום תאונות זה בנוסף לערוץ יוטיוב ולמרכז מידע לאזרח העוסק בתאונות דרכים ובתאונות עבודה - במטרה ללמד את האזרחים כיצד להתנהל נכון בתביעה מול הביטוח הלאומי וחברות הביטוח על מנת לקבל פיצוי כספי בעקבות תאונה וכתוצאה מכך נזק גוף שנגרם לניזוק.