הפרת הבטחה להעלאת שכר עבודה מה עושים? | פורום דיני עבודה

היום בפורום דיני עבודה נדבר על סיטואציה מוכרות שבה המעסיק מבטיח לעלות שכר לעובד בהתקיים תנאי מסוים למשל תקופת וותק ו/או שיפור ביצועים עסקים מסוימים ובפועל כאשר הגיעה העת לקיים את התחייבות – נמנע המעסיק לעלות את שכר העבודה של העובד.

מה צריך לעשות העובד החפץ בהעלאת השכר המובטחת בהתאם לסעיף העלאת שכר בהסכם ההעסקה?

אספר על מקרה קלאסי שהגיע למשרדי – התגלו חילוקי דעות בין העובד למעסיק לגבי פרשנות התכתבויות באפליקציית whatsapp בין הצדדים אשר היו סוג של תחליף להסכם העסקה מסודר ורשמי כפי שמחייב החוק.

בהודעות ההתכתבות הנ"ל הייתה התייחסות מפורשת להעלאת שכר עם השלמת ותק של חצי שנה עבודה במקום העסק.

מעסיק נמנע מלעלות שכר עבודה בהתאם להסכם העסקה – משמע הפרת הבטחה להעלאת שכר עבודה מה עושים ?

במקרה זה המעסיק לא רצה לעלות שכר עבודה לעובד בטענה כי תנאי בהסכם העסקה המאולתר שלהם, לשיטתו טרם התקיים, וכי הוא צריך לקבל אישורים לקיום התנאי ואלה יתקבלו בעתיד הלא נודע על ידי דרג ניהולי בכיר יותר.

העובד טען כי התנאי להעלאת שכר התקיים, רשום בהודעת whatsapp "ברחל ביתך הקטנה" כי לאחר חצי שנה עבודה במקום העסק מגיע לעובד אוטומטית תוספת שכר לשעתי שלו.

לכן העובד דרש כי ישלמו לו את התוספת המובטחת ללא דיחוי נוסף.

המקרה הזה באמת היה קל שכן המעסיק פשוט לא רצה לקיים את הבטחתו ופשוט אמר אם העובד מעוניין לחפש עבודה אחרת מוזמן הוא להתפטר… לאחר דין ודברים ניאות המעסיק לקיים את הבטחתו והעלאה שכר לעובד גם רטרואקטיבית וגם לעתיד.

ישנם מקרים קצת יותר מורכבים כאשר פירוש הסכם העסקה לעניין העלאת שכר עבודה לעובד מִשְׁתַּמֵּעַ לִשְׁנֵי פָּנִים ואז נשאלת השאלה איזה פירוש יש ליתן להסכם ההעסקה ?

פירוש המטיב עם העובד או זה שמטיב עם המעסיק ?

הבטחה בהסכם העסקה להעלאת שכר עבודה שלא קוימה על ידי המעסיק

כשהמעסיק לא משלם בהתאם למוסכם בהסכם העסקה – מה לעשות במקרה של הלנת שכר?

במקרים בהם מתעוררת מחלוקת בדבר משמעות הוראות מסוימות בחוזה בין עובד למעסיק, כלומר, מהי הפרשנות הנכונה של אותן הוראות בהסכם ההעסקה בין הצדדים, אני מסתמך על חוק החוזים וטוען בדרך כלל כי כאשר עסקינן בפרשנות הסכם יש לפרשו כנגד המנסח כלומר בדרך כלל נגד המעסיק.

תימוכין לגישה הפרשנית דנן מצאתי בסעיף 25 לחוק החוזים אשר אומר כדלקמן:

חוזה הניתן לפירושים שונים והיתה לאחד הצדדים לחוזה עדיפות בעיצוב תנאיו, פירוש נגדו עדיף על פירוש לטובתו.

ניתן להניח כי המעסיק ש"שלט" למעשה על ניסוח הסכם העבודה, יכול היה למנוע את אי-הבהירות, ומשלא עשה זאת, אין לו אלא לבוא בטענות לעצמו ולכן יש ליתן עדיפות לפרשנות המטיבה עם העובד.

מה קובעים השופטים במקרה והמעסיק לא מכבד הסכמות עם העובד לעניין העלאת שכר עבודה?

לאחרונה ניתן פסק דין אשר חיזק את הגישה הפרשנית אותה אימצתי לעיל כאשר קבע במפורש כי סעיף העלאת שכר בהסכם ההעסקה אשר השתמע לשני פנים – יש להעדיף את הגרסה לרעת המעסיק – דהיינו לטובת העובד.

בקצרה אספר כי במקרה דנן העובד טען כי המעסיק התחייב בהסכם ההעסקה לעלות את שכר העבודה שלו ב 1,000 ש"ח לאחר השנה הראשונה שלו.

בין הטענות של המעסיק ניתן למצוא את העובדה כי לשיטתו הכוונה שלו בהסכם ההעסקה הייתה כי העובד צריך לעבוד 12 חודשים מלאים בטרם תקום זכאותו, כאשר תקופות החל"ת הקפיאו לשיטתו את יחסי העבודה ולכן אינן נמנות על 12 חודשים.

בית הדין ציין כי ישנו חשש שככל שייעתר לגרסתו של המעסיק יביא הדבר לפגיעה בערכם ולזילות של הסכמי עבודה ומעסיקים ידעו שביכולתם להפר הסכמים ולתרץ זאת בדיעבד.

העובד הדגיש בפני בית הדין כי בהסכם ההעסקה אין זכר למילים שנה קלנדרית וכל שנרשם בהסכם ההעסקה : "לאחר השנה הראשונה".

בית הדין בבואו לנמק את החלטתו הפנה לסעיף 25 לחוק החוזים עליו גם אני מסתמך בבואי לפרש הסכמים שעולים על שרטון ואמר כדלקמן: