התקף לב בזמן עבודה פיצוי כספי ביטוח לאומי פורום תאונת עבודה

אומנם כבר כתבתי בעבר על התקף לב בעבודה, אך מצאתי לנכון לחדד סוגיה מאוד חשובה בעיני העוסקת בין התקף לב של העובד לחוות הדעת של המומחה הרפואי מטעם בית המשפט.

בסוגיה זו נתקלים לדעתי לא מעט עורכי דין בפרקטיקה כאשר מנסים הם לעזור ללקוח שלהם להוכיח כי מדובר בתאונת עבודה המזכה בפיצוי כספי את העובד.

לצורך הדיוק המקצועי אמר כי הכוונה היא לאוטם שריר הלב המתרחש בזמן עבודה כאשר העובד טוען כי התקף הלב נגרם בשל מצוקה, קושי, מאמץ אשר התרחשו בזמן העבודה ובגלל העבודה ולכן העובד טוען כי יש להכיר במקרה שלו כתאונת עבודה המזכה אותו באחוזי נכות וכפועל יוצא גם בפיצוי כספי.

אתגרים משפטים העומדים בפני הכרה באוטם שריר הלב כתאונת עבודה.

אתגר 1 – עורך דין המייצג עובד שנגרם לו אוטם שריר הלב / התקף לב צריך להוכיח כי התקף הלב שנגרם לעובד הוא בגלל העבודה ולא כפי שטוען ביטוח לאומי כי חולשה זו כבר הייתה בגופו של העובד לפני האירוע והיא התפרצה במקום העבודה בלי קשר ישיר למקום העבודה ולאופי העבודה ולמעשה אוטם שריר הלב יכול היה להתפרץ באותו היום גם בבית של הניזוק.

אתגר 2 – כאשר מתקבלת חוות דעת רפואית של המומחה יועץ מטעם בית הדין הקובעת כי התקף הלב התרחש אומנם בזמן העבודה אך בלי קשר ישיר לעבודה ולכן לא מדובר בתאונת עבודה – האם הכל אבוד?

אחת השאלות המרכזיות והמאתגרות שאני שואל את עצמי כמשפטן – באיזה ערוצים אסטרטגים משפטים נוספים ניתן לתקוף את הקביעה של המומחה היועץ הרפואי בעניין הקשר הסיבתי בין התקף הלב של העובד לבין מקום העבודה ותנאי העבודה.

הפתרון שאני מציע – איך מוכחים כי התקף לב בעבודה הוא תאונת עבודה

כל מקרה יש לבחון לגופו אבל בקווים כללים אומר כי הפתרון שאני מציע במקרים בהם בית הדין האזורי קובע כי התקף הלב שהתרחש במקום העבודה אינו מוכר כתאונת עבודה המזכה את העובד בפיצוי כספי.

במיוחד כאשר את הקביעה בעניין היעדר זכאות בית הדין מבסס על חוות הדעת הרפואית של מומחה יועץ מטעם בית הדין הקובע כי אין קשר ישיר בין התקף הלב שהתרחש לעובד במקום העבודה לבין העבודה עצמה באותה המידה זה יכול היה למשל להתרחש גם בברכה או בדרך לחתונה… או למשל לעובד יש רקע רפואי קודם המוכיח כי סבל הוא כבר בעבר מבעיות לב כאלה או אחרות.

במיוחד במקרים בהם שאלתם שאלות הבהרה למומחה ביחס לקביעה שלו כי אין קשר סיבתי בין התקף הלב למקום העבודה – וגם זה לא עזר ?!

הפתרון שאני חושב שניתן ליישם אותו במקרים מתאימים ♠ ניתן להגיש ערעור לבית הדין הארצי כי ימנה מומחה נוסף שיחווה דעה בעניין הקשר הסיבתי בין התקף הלב למקום העבודה או לייתר דיוק לאירוע המיוחד שהיה במקום העבודה שגרם להתקף הלב אצל העובד.

ניתן להשתמש במקרה זה כאשר אתם רואים כי המומחה פשוט לא התייחס לנתונים ועובדות מהשטח שאילו היה מתייחס אליהם דעתו הייתה שונה ובהתאם גם חוות הדעת שלו.

נכון לא תמיד זה אפשרי, אבל עובדה כי זה קורה בפועל – בית הדין הארצי לא שולל בקשות כאלה על הסף וכן ממנה מומחה נוסף במקרים מתאימים על מנת שגם הוא יחווה את דעתו בעניין.

בסיפור שלפניך בית הדין הארצי אישר כי יערכו חוות דעת שנייה מטעם מומחה נוסף כאשר התרשם כי המומחה הקודם לא התייחס כראוי לשאלות ההבהרה של העובד בעניין הקשר הסיבתי.

התקף לב בזמן עבודה – תביעה לביטוח לאומי שתכיר במקרה כתאונת עבודה

בסיפור המקרה שאספר לכם היום דובר על עובד שעבד כמכונאי – הגיש תביעה לביטוח לאומי במסגרתה ביקש שביטוח לאומי יכיר באוטם שריר הלב בו לקה / התקף לב כתאונת עבודה.

העובד טען כי באותו יום שבו לקה באוטם שריר הלב שבגללו אושפז בבית החולים הוא עבד בעבודה באופן מאוד מאומץ פיזית וחריג ולפיכך לטענתו אירע חריג בעבודתו באותו היום.

ביטוח לאומי דחה את תביעתו של העובד להכרה בהתקף לב שחווה בזמן עבודה – כתאונת עבודה המזכה בפיצוי כספי.

בקצרה – הסיבה לדחיית התביעה – לא הוכח אירוע חריג בעבודתו וכן מחמת שכשפעת העבודה, אפילו אם הייתה כזו, הייתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים שתרמו לאוטם שריר הלב / התקף לב.

במילים אחרות – התקף הלב אומנם התרחש במציאות אבל הוא התרחש לא בגלל העבודה ולכן אין מדובר בתאונת עבודה.

תביעה לבית הדין להכרה בהתקף לב כתאונת עבודה המזכה את העובד בפיצוי כספי

לפני הכל אסביר כי בית הדין קבע בפסיקה רחבה – כי אין בעובדה שהאוטם התרחש בסמיכות זמנים לאירוע החריג בעבודה אלא יש להוכיח ברמת הסתברות העולה על 50% שקיים קשר סיבתי כלשהו בין האירוע החריג בעבודה לבין האוטם.

כאשר ביטוח לאומי דחה את התביעה של העובד להכרה בהתקף לב כתאונת עבודה, הוא הגיש תביעה לבית הדין לעבודה.

בית הדין מינה מומחה למחלות לב כמומחה יועץ רפואי שיווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין האירוע בעבודה שארע לעובד לבן הליקוי שנצא בליבו הכוונה היא להתקף הלב.

בקצרה – המומחה קבע כי לא קיים קשר סיבתי בין האירוע החריג בעבודתו של העובד להופעת האוטם החריף של שריר הלב.

עם זאת קבע המומחה כי קיים קשר זמני הדוק בין המאמץ הפיזי החריג של העובד בעבודה לבין החמרה במחושים וציין כי הפעילות הפיזית יכלה לשמש טריגר להתקדמות דרגת החסימה בעורק האוטם.

בית הדין הארצי קבע כי קריאת חוות דעתו של המומחה בשלמותה מעלה שאלה בדבר השלכת המאמץ החריג בעבודת המערער על עיתוי הופעת האוטם. הועברו למומחה שאלות הבהרה במסגרתן נשאל בין היתר כדלקמן:

» האם סביר יותר להניח שהאוטם היה מתרחש במועד בו אירע גם אלמלא האירוע החריג או שאלמלא האירוע החריג מועד התרחשותו היה נדחה למועד מאוחר יותר? 

» האם סביר יותר שמועד התרחשותו היה נדחה בשבועות, או שסביר יותר שמועד התרחשותו היה נדחה בשעות?.

ואולם תשובת המומחה, שהובאה לעיל לא סיפקה מענה לכך, ולמעשה היא מתעלמת מהשאלה, כך שבית הדין נותר ללא מענה מספק בכל הקשור להשפעת האירוע החריג על עיתוי האוטם – קרי, האם האוטם הוחש בפרק זמן משמעותי (למשל שבועות) בגלל האירוע החריג אם לאו.

בית הדין הארצי מסביר כי הכלל ביחס למינוי מומחים רפואיים הוא כי על בית הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת.

עם זאת, בהתאם להנחיות בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים מיום 26.6.17, בית הדין רשאי למנות מומחה נוסף אם "מצא כי בחוות דעת המומחה לא ניתן מענה לכל השאלות שהוצגו, והן חיוניות להכרעה בהליך; או שנראה לבית הדין שהמומחה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע בהשוואה לאסכולה אחרת, מקלה יותר; או שנדרש תחום מומחיות נוסף לבחינת אותה פגימה; או מטעמים מיוחדים אחרים שיפורטו בהחלטתו".

גם הפסיקה הכירה בצורך למנות מומחה נוסף בנסיבות שבהן מצא בית הדין כי לאחר עיון בחוות הדעת ושאלות ההבהרה נותרו ספקות, וכי הדבר דרוש לצורך בירורה הממצה של הסוגיה הרפואית.

במקרה של העובד שלקה באוטם שריר הלב במקרה לעיל החליט בית הדין הארצי כי הוא נופל לגדר המקרים שבהם חוות הדעת של המומחה ותשובותיו לשאלות ההבהרה אינן נותנות מענה מספק לשאלות החיוניות להכרעה, שכן נותרו כאמור ספקות בנקודה משמעותית ובירורם לא בא לכדי מיצוי.

מינוי מומחה נוסף שייתן חוות דעת בעניין התקף הלב והקשר הסיבתי לעבודה

בהמשך לסיפור המקרה של העובד לעיל בית הדין הארצי קבע כי לנוכח סימני השאלה שנותרו, ולאור העובדה כי לדעתו אין טעם בשלב זה בהפניית סבב נוסף של שאלות הבהרה למומחה הקודם.

בית הדין השתכנע כי יש הצדקה למנות בעניינו של העובד מומחה נוסף. לכן בית הדין הארצי החזיר את התיק לבית הדין האזורי לצורך מינוי מומחה חדש / נוסף.

בית הדין הארצי קבע גם כי חוות הדעת של המומחה הקודם כמו גם תשובותיו לשאלות ההבהרה, לא תועברנה למומחה הנוסף.

בית הדין האזורי התבקש שלא להעביר למומחה את כל תצהירו של העובד אלא לפרט את העובדות באופן מסודר במסגרת החלטת המינוי כמקובל. בנוסף, יש להעביר למומחה החדש גם את החומר הרפואי הנוסף שהוגש במסגרת בית הדין הארצי (כולל דיסק הצנתור).

לסיכום כפי שכתבתי בתחילת הדברים, במקרים מסוימים אין ברירה ויש לפנות לבית הדין הארצי על מנת שימנה מומחה רפואי נוסף מטעמו על מנת שיבחן בשנית את הנסיבות של התקף הלב במקום העבודה.

מוזמנים לקרוא פוסט נוסף שכתבתי לפני מספר חודשים בעניין התקף לב בעבודה ⇐ התקף לב שנגרם בעקבות סכסוך בעבודה מזכה אותך בפיצוי.