נדבקתי בקורונה בעבודה האם אני זכאי לפיצוי כספי ?

פונים למשרדי חולים הטוענים כי נדבקו בנגיף הקורונה במקום העבודה ולכן יושבים עכשיו בבית מחוסרי עבודה, נשאלת השאלה מה ניתן לעשות בנדון? ומה עושים כאשר לעובד אין ימי מחלה?

בקצרה ובשפה פשוטה אומר כי יש מה לעשות כאשר ניתן לפעול בשני מישורים כדלקמן:

    1. לדרוש תשלום כספי מביטוח לאומי.
    2. לדרוש תשלום כספי מהמעסיק.

מתי ניתן לדרוש תשלום כספי מביטוח לאומי במקרה של הדבקות בנגיף הקורונה במקום העבודה ?

חולה נגיף הקורונה שנדבק בנגיף במקום העבודה יכול לפנות אל ביטוח לאומי ולדרוש תשלום כספי על ידי הגשת תביעה לדמי פגיעה.

העובד צריך להוכיח את הקשר בין ההידבקות בנגיף הקורונה לבין מקום העבודה !

דמי הפגיעה נועדו לפצות אותך על אובדן הכנסותיך מעבודה (כשכיר או כעצמאי) עקב הפגיעה בעבודה למשל כמו הידבקות בנגיף הקורונה במקום העבודה אשר הוביל את העובד לסיבוכים רפואיים כאלה ואחרים…

אני טוען כי המונח סיבוך רפואי לא בהכרח חייב להיות פיזי במובן הקלאסי אלא גם בהחלט פגיעה / הפרעה נפשית כגון דיכאון, מחשבות אובדניות, אובדן תיאבון בעקבות דחק נפשי חזק המלווה בחרדה.

פיצוי-כספי-לעובד- קורונה

בעבר כבר כתבתי בפורום תאונת דרכים ועבודה על מקרה שבו שיחה קשה עם המעסיק הובילה את העובדת לדיכאון והמקרה שלה הוכר כפגיעה בעבודה / תאונת עבודה שלא במובן הקלאסי.

במקרה ההוא התקיימה פגישה עם המעסיק, כאשר במהלך הפגישה העובדת הרגישה מצוקה נפשית פגישה זו הייתה עבורה בגדר אירוע טראומטי אשר גרם להתקף חרדה ולמצב דיכאוני, הפרעות במצב הרוח, עייפות וחולשה – למחרת השאירה המערערת מכתב התאבדות על שולחנו של המעסיק.

בדרך כלל דמי הפגיעה משולמים על ידי הביטוח הלאומי לכל היותר עד 91 ימים בעד תקופה שהעובד לא יכול לעבוד בעקבות ההדבקות במקום העבודה מנגיף הקורונה.

איך מחשבים את שיעור הדמי הפגיעה ליום לעובד שחלה בנגיף הקורונה במקום העבודה ?

בקצרה אומר כי מדובר ב 75% מהשכר של העובד שנדבק בנגיף הקורונה במקום העבודה.

להרחבה אודות הנוסחה לחישוב מדויק של התשלום לעובד בגין דמי פגיעה ניתן ללמוד מהאתר של ביטוח לאומי האומר כדלקמן:

לעובד שכיר ולעובד עצמאי – 75% מהכנסתו החייבת בדמי ביטוח ב- 3 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הפסיק את עבודתו בשל הפגיעה, לחלק ב-90, ועד למקסימום דמי הפגיעה ליום 1,114.38 ש"ח. מדמי הפגיעה מנוכים מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.

אין לי ימי מחלה לנצל מה עושים ?

יתרון נוסף לפנות לביטוח לאומי בתביעה לדמי פגיעה בעבודה – עובדים אשר נדבקו בנגיף הקורונה במקום העבודה לא צריכים לנצל את ימי המחלה העומדים לרשותם, הנושא רגיש במיוחד לעובדים שכלל אין להם ימי מחלה לנצל.

העובדים מרוויחים כי לא ירדו להם ימי מחלה בעקבות ההידבקות מנגיף הקורנה והמעסיק מרוויח כי אינו נדרש לממן ימי מחלה לעובד – שכן ביטוח לאומי משלם לעובד.

הקשר בין הדבקות מנגיף הקורונה במקום העבודה והזכות לדרוש קצבת נכות מביטוח לאומי

לאחר שהבנו כי בתנאים מסוים העובד יכול לדרוש תשלום בכסף מביטוח לאומי בגין ימים שלא עבד בשל הידבקות במקם העבודה מנגיף הקורונה.

ניתן כעת לבחון את השלב הבא וזה נכות זמנית במקרים מסוימים גם נכות קבוע.

נכות זמנית זה המצב שהעובד לא מחלים מהסימפטומים של נגיף הקורונה ונגרמת לעובד ממש נכות בעקבות נגיף הקורונה הפוגעת ביכולת שלו להשתכר ולפרנס את עצמו ומשפחתו.

כאשר אני מזכיר שוב כי צריך להוכיח את הקשר הסיבתי בין התפרצות המחלה אצל העובד לבין מקום העבודה.

במידה והנכות הזמנית לא עוברת לעובד בעקבות ההדבקות מנגיף הקורונה במקום העובדה ניתן במקרים מסוימים לשקול הגשת תביעה לביטוח לאומי להכרה בנכות קבוע.

איך העובד ממש את הזכויות שלו בפועל למול ביטוח לאומי

הגשת תביעה לדמי פגיעה לנפגע עבודה לביטוח לאומי, כאשר העובד מוכיח בתביעה שלו כי נדבק בנגיף הקורונה במקום העבודה ומשכך אינו יכול לבצע את עבדותו נאמנה.

יש לצרף מסמכים רפואיים וראיות אחרות כי הוא אכן נדבק במקום העבודה ולא במקום אחר ⇐ העובד יקבל דמי פגיעה עד ל 91 ימים הכל לפי המקרה הספציפי של העובד ⇐ הגשת תביעה לביטוח לאומי לקבלת גמלת נכות מעבודה ⇐ בדיקה על ידי רפואיים מטעם ביטוח לאומי אשר יקבעו האם יש נכות לעובד ואם כן את דרגת הנכות (ועדה רפואית) כמובן שדרגת הנכות הרפואית קובעת את היקף הפיצוי הכספי שהעובד יקבל קצבה או מענק הכל לפי המקרה הספציפי.

במאמר זה אני לא נכנס לפרטי פרטים לעניין של נכות זמנית וקבוע ולכן ממליץ בחום לפנות לעורך דין העוסק בתחום הקרוב למקום מגוריכם.

בנוסף אזכיר כי כבר כתבתי בעבר בפורום על הדרך שיש להתנהל נכון מול ביטוח לאומי מהרגע שמגישים תביעה לדמי פגיעה ועל המשמעות הגדולה של תביעה נכונה ומדויקת לדמי פגיעה ועד להליך של הכרה בנכות זמנית / קבוע ועל ההבדלים שביניהם.

אחריות המעביד לספק סביבת עבודה בטוחה

החלופה השנייה היא להתנהל מול המעסיק ישירות, כתבתי רבות כבר בפורום על החובה של המעסיק לספק סביבת עבודה בטוחה לעובד.

הדברים נכונים שבעתים כאשר מדובר בסביבת עבודה בטוחה בצל נגיף הקורונה ואין לחסוך במשאבים על מנת להגן על בריאותם של העובדים.

המעסיק לא צריך להמציא את הגלגל מחדש על מנת לחשוב כיצד ניתן לספק לעובד סביבת עבודה בטוחה על מנת שלא ידבקו מקולגות לעבודה ממגפת הקורונה – כל מה שהוא צריך לעשות זה לפעול בהתאם להוראות הרגולטור.

במידה והמעסיק התרשל בחובתו לספק סביבת עבודה בטוחה לעובדיו בצל נגיף הקורונה הוא חשוף לתביעה נזיקית נגדו בשל כל נזק שיגרם לעובד בעקבות הפרת הוראות הרגולטור.

כמובן שגם במקרה זה העובד צריך להוכיח כי אכן נדבק בקורונה במקום העבודה וכי המעסיק לא שמר על הכללים במקום העבודה.

אשם תורם כדרך להפחתה בפיצוי כספי לעובד בעקבות ההידבקות בעבודה מנגיף הקורונה

אדגיש כי האחריות של המעסיק לדאוג לעובד לסביבת עבודה בטוחה לא מורידה מהאחריות של העובד להקטין את נזקו על ידי חבישת מסיכה ו/או בקשה מהעובדים שבאים במגה עמו לכבוש מסיכה ו/או פניה למעסיק כי יפעל לאלתר לשם תיקון המחדלים במקום העבודה.

במקרים בהם יסתבר כי המעסיק הפר את הוראות הרגולטור וגרם לעובד נזק של ממש יבחנו את האשם התורם של העובד ואם ימצא כזה יפחיתו לו בפיצוי הכספי.

אשם תורם בדיני נזיקין היא טענת הגנה משפטית של נתבע בעילה נזיקית, שיש באפשרותו להעלותה כנגד התובע במהלך המשפט. נטל הוכחת האשם התורם מוטל על כתפיו של הנתבע.

חשוב לציין כי כל מקרה יש לבחון לגופו באופן פרטני ולכן אני ממליץ כי תפנו לעורך דין העוסק בתחום – בהצלחה.

The following two tabs change content below.
עורך דין טל רבי הקים פורום תאונות זה בנוסף לערוץ יוטיוב ולמרכז מידע לאזרח העוסק בתאונות דרכים ובתאונות עבודה - במטרה ללמד את האזרחים כיצד להתנהל נכון בתביעה מול הביטוח הלאומי וחברות הביטוח על מנת לקבל פיצוי כספי בעקבות תאונה וכתוצאה מכך נזק גוף שנגרם לניזוק.