אומנם כבר כתבתי בעבר על התקף לב בעבודה, אך מצאתי לנכון לחדד סוגיה מאוד חשובה בעיני העוסקת בין התקף לב של העובד לחוות הדעת של המומחה הרפואי מטעם בית המשפט.
בסוגיה זו נתקלים לדעתי לא מעט עורכי דין בפרקטיקה כאשר מנסים הם לעזור ללקוח שלהם להוכיח כי מדובר בתאונת עבודה המזכה בפיצוי כספי את העובד.
לצורך הדיוק המקצועי אמר כי הכוונה היא לאוטם שריר הלב המתרחש בזמן עבודה כאשר העובד טוען כי התקף הלב נגרם בשל מצוקה, קושי, מאמץ אשר התרחשו בזמן העבודה ובגלל העבודה ולכן העובד טוען כי יש להכיר במקרה שלו כתאונת עבודה המזכה אותו באחוזי נכות וכפועל יוצא גם בפיצוי כספי.
היום בחרנו לענות לשאלה שנשאלה פורום תאונת עבודה העוסקת בהיתקף לב בעבודה והאם ניתן להגיש תביעה נגד ביטוח לאומי בשל הנזק שנגרם לעובד בשל סכסוך שהתפתח לריב בעבודה. מתי אוטם בשריר הלב, זהו שמו הרפואי של התקף לב, יחשב לתאונת עבודה או פגיעה בעבודה המאפשרת הגשת תביעה נגד ביטוח לאומי והמזכה בפיצוי כספי את העובד או משפחתו.
התקף לב כתאונת עבודה
המחוקק הכיר בכך שהתקף לב ( אוטם שריר הלב ) יכול להיגרם במהלך העבודה ועקב העבודה. בקצרה נסביר כי העובד הרוצה שיכירו בו כנפגע עבודה צריך להוכיח את הקשר הסיבתי בין אוטם הלב בו לקה לבין הויכוח החריג בעבודה.
המוסד לביטוח לאומי מכיר בהתקף לב כתאונת עבודה כאשר אפשר להוכיח כי ההתקף היה תוצאה ישירה של אירוע חריג בעבודה אשר לווה בלחצים ובמתחים נפשיים שהיו לעובד עוד בטרם עבר את ההתקף לב או לאחר מכן כאשר חש העובד כאבים לאחר התרגזות.
מתי מכירים בהתקף לב כתאונת עבודה?
עלינו להראות כי התקף הלב נגרם תוך כדי ועקב העבודה. המוסד לביטוח לאומי ובתי המשפט מכירים בהתקף לב כתאונת עבודה כאשר מדובר באלימות מילולית או אלימות פיזית כלפי הנפגע במהלך הזמן בו אירע ההתקף בעבודה. לחצים כלכלים הקשורים בכסף משכורת גורמים ללחץ רב לעובד וגם הם יכולים לגרום להתקף לב.
מתי לא יכירו בהתקף לב כתאונת עבודה
מעניין לציין כי כאשר עובד מקבל התקף לב בשל תנאי עבודה קשים עם לחץ נפשי רב שגורם מתח נפשי על פני זמן רב ותקופה ארוכה למשל של חודשים ושנים במצב שכזה ביטוח לאומי לא בהכרח יכיר בהתקף לב שכזה כתאונת עבודה – היות וחסר בו את הפתאומיות וקשה להגדיר אותו בזמן מדויק כפי שדורש החוק.
עדכון בפסיקה העוסק בהתקף לב בעבודה
בית המשפט דן בסוגיה של התקף לב כתוצאה של לחץ בעבודה והכיר במקרה כתאונת עבודה.
מומחה קבע בחוות הדעת הרפואית בנוגע לקשר סיבתי בין אירוע התקף הלב וליתר דיוק אוטם בשריר הלב לבין הארוע בעבודה שהיווה טריגר להתקף הלב של העובד.
בקצרה נסביר כי הניזוק לקה בהתקף לב בעבודתו כאשר עבד כמנהל תפעול במגדלי יוקרה מסיבות כאלה ואחרות הניזוק לא העביר תשלום בזמן לקבלן הניקיון שעבד במגדלים. כתוצאה מהחוב קבלן הניקיון איים כי יפסיק את עבודות הניקיון במגדלים.
הניזוק שעבר את התקף הלב נבהל מאוד מהאיום של הפסקת עבודות הניקיון במגדלים.
הניזוק חשש כי הדבר יהווה מכת מוות לעבודתו. מדובר היה בשירותי ניקיון לעשרות תאי שירותים, מאות מעברים ופינוי אשפה משני בנייני משרדים בני 30 קומות, עבודה שנעשית מסביב לשעון.
הניזוק וקבלן עבודות הניקיון שוחחו בצעקות וכעס רב. תוך כדי השיחה החל הניזוק להרגיש תשוש וחש כי מדובר באיום ממשי ומידי וכי הסיטואציה סוגרת עליו.
לאחר שסיים את השיחה עם הקבלן ניקיון הרגיש הניזוק כי הוא חש ברע הפסיק את יום עבודתו ונסע לביתו על מנת להירגע. לאחר מנוחה של יומים בבית עדין הרגיש הניזוק ברע והוא פנה לקופת חולים לבדיקות למחרת הוא פנה למוקד למעקב כשעודו סובל מתשישות וחולשה. בדיקת אקו לב שבוצעה נמצא כי עבר התקף לב חריף 4 ימים קודם לכן והוא סובל מהיצרות קשה של העורקים. התובע פונה מיידית לבית החולים שיבא שם עבר צינתור באופן בהול.
העובד לקה באוטם חד בשריר הלב, בדופן התחתונה צדדית. אבחנה מבוססת על ממצאי האק"ג, אקו לב, ממצאי צנתור ובדיקות הדם. העובד היה מעורב בוויכוח קשה בעבודתו, אשר על פי תיאור העובדות גרם לו לדחק נפשי קשה – "אירוע חריג בעבודה". העובד החל לסבול מ"תעוקת חזה בלתי יציבה", אשר בהעדר טיפול התפתחה ל"אוטם חד בשריר הלב עם הרמות מקטע ST באק"ג.
סמיכות הזמנים ההדוקה בין מצב הדחק הנפשי שעבר העובד כתוצאה מויכוח בעבודה והתמונה הקלינית שהתפתחה מיד בעקבותיו, תומכים בהנחה שהתסמונת הכלילית החדה שהחלה כ"תעוקת חזה בלתי יציבה " ואשר הסתיימה ב"אוטם חד" נגרמה כתוצאה מ"האירוע החריג" בעבודת התובע. על כן ניתן לקבוע כי קיים קשר סיבתי בין האירוע בעבודה לבין האוטם שאובחן בסבירות העולה על 50%.
הדחק הנפשי הקשה בו היה נתון העובד גרם לשרשרת תהליכים שהביאו לערעור פתאומי ביציבותו של הרובד הטרשתי בעורק M2 שהיה עד כה יציב והפך "לבלתי יציב" נקרע ונוצר על פניו קריש דם שגרם לחסימת העורק. התסמונת החלה כ"תעוקת חזה בלתי יציבה" שבהעדר טיפול, הסתיימה באוטם עם "הרמות" במקטע ST בתרשים האק"ג.
ללא האירוע החריג בעבודתו של העובד, הרובד הטרשתי בעורק M2 היה יכול להישאר "יציב" במשך שנים והתובע יכול היה להמשיך ולהתהלך מבלי שילקה באוטם.
האם ניתן לתבוע את המעסיק בגין התקף לב שעבר העובד
בפסיק דין נשאלה השאלה מה קורה כאשר המעסיק יודע שיש ריבים וחיכוכים בין העובדים שגורמים כעס רב ועוגמת נפש לעובד. האם כאשר המעסיק לא מתערב ניתן לתבוע אותו בגין רשלנות שלו שהובילה להתקף לב לעובד?
בית המשפט קבע כי עקרונית הוא מוכן לקבל כי החובה המוטלת על מעביד כלפי עובדו לדאוג לסביבת עבודת בטוחה, כוללת גם את החובה לדאוג לכך שלא יתנכלו לעובד במקום עבודה, בין אם התנכלות כזו מקורה בחבריו לעבודה ובין אם מקורה בגורם אחר. אולם, במקרה דנן אין מדובר כלל בהתנכלות אלא בדין ודברים שהתפתח לויכוח – חריף ככל שיהיה.
הטלת חובה על מעביד להתערב בוויכוחים מסוג זה, שאינם נדירים במקומות עבודה, יש בה משום הרחבה מרחיקת לכת של גבולות עוולת הרשלנות והיא מציבה למעביד ביחסיו עם עובדיו סטנדרט התנהגות בעייתי וקשה ליישום אשר תועלתו, אם בכלל, מוטלת בספק רב.
בנוסף חשוב להדגיש כי הטלת אחריות בנזיקין על המעביד בשל אוטם שריר הלב שנגרם לעובד כתוצאה מרוגז או התרגשות בעבודה, עלולה להפוך כל אינטרקציה בין-אישית או כל סכסוך בעבודה לזירה פוטנציאלית של חבות בנזיקין ותביעות נגד המעסיק בשל הנזק שנגרם לעובד.
התקף לב ?
התקף לב הוא למעשה אוטם בשריר הלב הנגרם בשל אירוע של חסימת עורק המוביל דם אל שריר הלב, הפסקת הזרימה של הדם פוגעת בכושר תיפקודו של הלב בדרך כלל בשל קריש דם.