היום אדבר על סוגיה מאוד מרוכבת במשפט הישראלי כאשר אתייחס לעובדים של חברת וולט Wolt ודומות לה כמקרה בוחן לסוגיה מורכבת של העסקת עובדים בעידן טכנולוגי וננסה לענות על השאלה האם השליחים הם עובדים של החברה או עצמאים.
עוד נענה על השאלה האם כאשר מדובר "בעבודה גמישה" או אשליה לעבודה עם "עצמאות וגמישות" יש בכך לגיטימציה כדי לשלול הכרה ביחסי עבודה וההגנות הסוציאליות הנובעות מכך.
והאם הפסיקה התקדימית בבית המשפט באנגליה הקובעת שעובדי "אובר" הם עובדים ולא עצמאים, האם לפסיקה דנן יש משמעות והשלכות גם במדינתו לעניין עובדים בעידן פלטפורמות טכנולוגיות ?
ועוד לא דברנו על הפסיקה התקדימית בקליפורניה, ארה"ב, כששופט בית משפט גבוה בקליפורניה קבע כי "אובר" ו"ליפט" צריכות להתייחס לנהגיהן כאל עובדים מן המניין, על כך ארחיב במאמר נפרד.
מי ששמע את ההרצאות שלי וקרא את המאמרים שלי יודע כי מזמן אני אומר שמודל העובדים הקלאסי השתנה מקצה לקצה.
מבנה העסקה ״המודרני״ התחיל להשתנות בקצב מסחרר עם תחילת הקורנה כאשר הטכנולוגיה והאפליקציות יוצרות סביבת מסחר חדשה המבוססת על פלטפורמות טכנולוגיות שונות לעיתים גם מכונה כלכלת הפלטפורמה / מודל Gig Economy ולכן יש הכרח לעדכן את זכויות העובדים בהתאם.
בקצרה אספר כי לשם בחינת נושא זה, הקימה שרת הכלכלה והתעשייה צוות המורכב מנציגי משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, שמטרתו גיבוש המלצות מעשיות לממשלה ובפרט למשרד הכלכלה והתעשייה, לשם הסדרת אופן ומהות יחסי העבודה במבני העסקה חדשים וכן לאמץ ההזדמנויות שמערך כלכליות אלו מעניקות לשוק העבודה ולציבור הרחב – כלכלת הפלטפורמות.
