פורום תאונת דרכים ועבודה – פיצוי כספי בעקבות תאונה

היום נדבר על תאונת דרכים ונתמקד בסוגיה מאוד ספציפית העוסקת בהופעת תסמונת תשישות כרונית לאחר תאונת דרכים.

תחילה אומר כי לא קל לקבל פיצוי כספי בעקבות הופעת תסמונות התשישות הכרונית לאחר תאונת דרכים היות ורוב הניזוקים שעברו תאונת דרכים וכתוצאה ממנה סובלים מתשישות מתקשים מאוד להוכיח בבית המשפט כי התשישות הכרונית הופיעה בעקבות מקרה התאונה.

בדרך כלל חברת הביטוח טוענת כי התשישות התפתחה לפני  מועד התאונה כתוצאה מלחץ בעבודה ו/או נסיבות אישיות הגורמות לחרדה ועייפות.

אענה גם על השאלה למתקדמים – האם אצל הניזוק בתאונת הדרכים ישנו רקע רפואי קודם הגורם לסיכון להתפתחות תסמונת העייפות הכרונית, כגון נטיה אישיותית ועבודה בתנאי לחץ.

והאם רקע רפואי קודם יש בו כדי לשלול את הקשר הסיבתי בין תאונת הדרכים לבין התפתחות הסימפטומים האופייניים לתסמונת, בתקופה הסמוכה לאחר תאונת הדרכים.

להמשיך לקרוא תסמונת תשישות כרונית לאחר תאונת דרכים – האם ניתן לדרוש פיצוי כספי ?

היום בפורום דיני עבודה נדבר על סיטואציה מוכרות שבה המעסיק מבטיח לעלות שכר לעובד בהתקיים תנאי מסוים למשל תקופת וותק ו/או שיפור ביצועים עסקים מסוימים ובפועל כאשר הגיעה העת לקיים את התחייבות – נמנע המעסיק לעלות את שכר העבודה של העובד.

מה צריך לעשות העובד החפץ בהעלאת השכר המובטחת בהתאם לסעיף העלאת שכר בהסכם ההעסקה?

אספר על מקרה קלאסי שהגיע למשרדי – התגלו חילוקי דעות בין העובד למעסיק לגבי פרשנות התכתבויות באפליקציית whatsapp בין הצדדים אשר היו סוג של תחליף להסכם העסקה מסודר ורשמי כפי שמחייב החוק.

בהודעות ההתכתבות הנ"ל הייתה התייחסות מפורשת להעלאת שכר עם השלמת ותק של חצי שנה עבודה במקום העסק.

מעסיק נמנע מלעלות שכר עבודה בהתאם להסכם העסקה – משמע הפרת הבטחה להעלאת שכר עבודה מה עושים ?

במקרה זה המעסיק לא רצה לעלות שכר עבודה לעובד בטענה כי תנאי בהסכם העסקה המאולתר שלהם, לשיטתו טרם התקיים, וכי הוא צריך לקבל אישורים לקיום התנאי ואלה יתקבלו בעתיד הלא נודע על ידי דרג ניהולי בכיר יותר.

העובד טען כי התנאי להעלאת שכר התקיים, רשום בהודעת whatsapp "ברחל ביתך הקטנה" כי לאחר חצי שנה עבודה במקום העסק מגיע לעובד אוטומטית תוספת שכר לשעתי שלו.

לכן העובד דרש כי ישלמו לו את התוספת המובטחת ללא דיחוי נוסף.

המקרה הזה באמת היה קל שכן המעסיק פשוט לא רצה לקיים את הבטחתו ופשוט אמר אם העובד מעוניין לחפש עבודה אחרת מוזמן הוא להתפטר… לאחר דין ודברים ניאות המעסיק לקיים את הבטחתו והעלאה שכר לעובד גם רטרואקטיבית וגם לעתיד.

ישנם מקרים קצת יותר מורכבים כאשר פירוש הסכם העסקה לעניין העלאת שכר עבודה לעובד מִשְׁתַּמֵּעַ לִשְׁנֵי פָּנִים ואז נשאלת השאלה איזה פירוש יש ליתן להסכם ההעסקה ?

פירוש המטיב עם העובד או זה שמטיב עם המעסיק ?

להמשיך לקרוא הפרת הבטחה להעלאת שכר עבודה מה עושים ? | פורום דיני עבודה

היום אני הולך לדבר על אחד המקרים השכיחים ביותר בעידן הטכנולוגי וזה כאשר היחסים בין עובד למעביד עולים על שרטון המעסיק מחליט להוציא את העובד מקבוצת הווטצאפ לפני ו/או אחרי שהעובד קיבל את מכתב ההזמנה לשימוע ועוד טרם התקיים השימוע בפועל.

נשאלת השאלה האם כאשר מעסיק מוציא עובד מקבוצת הווטצאפ לפני קיום השימוע המדובר בפגם המזכה בפיצוי כספי בשל עילת פיטורים שלא כדין ?

בית הדין בשורה של פסקי דין קבע כי העסקת עובדים או פיטוריהם היא חלק מן הפררוגטיבה הניהולית של מעסיק.

אמנם, פררוגטיבה זו אינה מוחלטת, והיא כפופה למידות תום לב, הגינות וסבירות.

להמשיך לקרוא האם הוצאת עובד מקבוצת הווטצאפ מהווה פגם בהליך הפיטורים המזכה בפיצוי כספי?

בעקבות מאמרים קודמים שלי שבהם הסברתי מה הפיצוי המגיע בעקבות צלקת מכערת בפנים ובגוף אני נשאל רבות אך בפועל קובעים אחוזי נכות עבור צלקת.

אני ממליץ תחילה לקרוא פרסומים קודמים שלי בנושא צלקות בעקבות רשלנות רפואית לאחר טיפול אסתטי בפנים ו/או צלקת בגוף בעקבות תאונת דרכים/ תאונת עבודה.

היום אנחנו נתמקד בנושא חשוב מאוד והוא איך ניתן בכלל להשוות בין צלקת לצלקת שכן אין ספק בכלל שכל צלקת הינה מכערת כך לפחות אני חושב והניזוקים הפונים אלי לקבלת עזרה ועדיין הרופאים עושים הבדלה בין צלקות בבואם לקבוע אחוזי נכות.

איך מבדלים בין צלקת לצלקת כאשר קובעים אחוזי נכות ?

תחילה נבדוק האם בחוק נקבעו בכלל פרמטרים שבאמצעותם הרופאים יכולים לקבוע כי צלקת אחת מגיע לה אחוזי נכות נמוכים וצלקת אחרת יש לקבוע אחוזי נכות גבוהים מאוד וכתוצאה מכך פיצוי כספי גבוהה לניזוק.

שאלה יפה והתשובה עליה – "סוג של כן".

אציין תחילה כי יש הבדל בין אחוזי נכות על צלקת בפנים ובצוואר לבין צלקת בגוף על כך אכתוב במאמר נפרד אך פה אסביר בקצרה.

למשל צלקות המשנות את צורת הפנים ומעוררות דחייה מקנה 50% נכות וצלקות נרחבות באזורים רבים בגוף מקנה 20%.

בנוסף בתוך הקטגוריה של הצלקת בפנים ובצוואר וצלקת בגוף – גם יש הבדל ואת זה מאוד חשוב להבין.

כך למשל בצלקת בפנים ובצוואר שיש צילוק רחב המלווה בכיעור ניכר מדובר ב 20% נכות ואילו צילוק רחב או כזה הגורם לשינויים בולטים בצורת הפנים 30% נכות והניזוק בדרך כלל ינסה במקרים מסוימים לטעון לצלקות נרחבות באזורים רבים בשביל לקבל 50% נכות.

להמשיך לקרוא איך קובעים נכות בגין צלקת ואיך נקבע פיצוי כספי לניזוק

היום נדבר על מועמדת חדשה לעבודה שלא התקבלה לעבודה מאחר שלא סיפרה למעסיק כי היא בהריון. העובדה כי המועמדת החדשה לעבודה בהריון התגלה/ נודע בזמן בדיקת פוליגרף.

תחילה אזכיר כי בעבר כבר כתבתי בפורום עבודה בנושא האם העובדים חייבים לעבור בדיקת פוליגרף במקום העבודה.

בנוסף הרחבתי בסוגייה האם כאשר עובד מסרב לעבור בדיקת פוליגרף במקום העבודה, האם המעסיק יכול ללמוד מכך כי העובד מסתיר את האמת וכתוצאה מכך האם המעסיק רשאי לפטר את העובד מבלי לשלם לו פיצוי פיטורים.

בנוסף התייחסתי בפורום עבודה לסוגיה של אפליה של נשים בהריון והחקיקה הרלוונטית וכתוצאה מכך מתן פיצוי כספי לעובדת בהריון.

היום נדבר בפורום עבודה מה קורה כאשר המעסיק מחייב את המועמדת החדשה לעבודה לעבור בדיקת פוליגרף כאשר בבדיקת הפוליגרף נחשפת העובדה כי היא בהריון ולא סיפרה למעסיק בראיון העבודה על כך.

להמשיך לקרוא האם כאשר מועמדת חדשה לעבודה מסתירה את העובדה כי היא בהריון זה מעיד על חוסר יושרה וחוסר אמינות שלה ?

היום נדבר על אחת הסוגיות הקשות והמורכבות – האם נהיגה בזמן שלילת / פסילת רישיון כשלעצמה שוללת כיסוי ביטוחי באופן אוטומטי במקרה של תאונת דרכים ?

והאם חברת הביטוח במקרה של נהיגה בשלילה יכולה להתנער מחובתה לפצות כספית במקרה של נזק לרכוש כגון הרכבים המעורבים בתאונה ו/או נזק גוף לנהג ולנוסעים האחרים ברכב בזמן התאונה ?

על מנת להבין את המורכבת אפנה אותך תחילה להוראות החוק הקובעות כי נהג שנהג ברכב כשאין לו רישיון לנהוג בו אינו זכאי לפיצוי בעקבות תאונת הדרכים שעבר.

אומנם נכון ישנו חריג להגבלת הזכאות לפיצוי במקרה של תאונת דרכים כאשר אין רישיון בתוקף וזה כאשר מדובר ברישיון שפקע מחמת אי תשלום אגרה או מחמת הגבלה שהוטלה לפי פרק ו'1 לחוק ההוצאה לפועל.

מה שרבים לא יודעים ולא מספרים להם שאלה לא החריגים היחידים שאפשר להשתמש בהם על מנת ליהנות מכיסוי ביטוחי במקרה של תאונת דרכים עם נזקי גוף ועל כך ארחיב בהמשך.

מהניסיון שלי אומר כי בדרך כל עמדת חברות הביטוח במקרים כגון אלה היא כי כל ההחלטות בדבר פסילה או שלילה של רישיון הנהיגה של הנהג מקורן בשלילה על בסיס מהותי ולא טכני ועל כן, יש בהן כדי להפקיע את הכיסוי הביטוחי ואם מגיע פיצוי לתובע למשל הנוסע ברכב, על הנהג ו/או המעסיק לשלמו.

להמשיך לקרוא תאונת דרכים בזמן שלילת רישיון – האם ניתן לקבל פיצוי כספי בשל נזק גוף לנהג ולנוסעים עימו

לאחר פגישה עם הלקוח שלי החלטתי לכתוב היום בפורום תאונת דרכים על סוגיה מוכרת לצערי במחוזותינו והיא הפעלת מוסך ללא רישיון או בשמם העממי מוסכים פיראטיים.

למה אני אומר לצערי אתם שואלים, כי בדרך כלל אלה שמפעילים מוסך ללא רישיון הם לא תמיד עבריינם ונקלעים הם לסיטואציה מורכבת וסבוכה כאשר פועלים בניגוד לחוק בלי שבאמת הבינו מלכתחילה את ההשלכות של המעשה שלהם.

נכון אני יודע שיש כאלה שפועלים בניגוד לחוק תוך זיוף מסמכים ותעודות הקשורים לרכב.

יש מוסכים פיראטיים שמוכרים חלקי חילוף לרכב כאשר אינם מתאימים לסוג הרכב או חלקי החילוף יצאו מכל שימוש למשל נלקחים מרכב אחר שעבר תאונה – מה שמסכן את בעל הרכב המקבל שירות במוסך במוסך הפועל ללא רישיון ומובן את ייתר המשתמשים בכביש.

אבל היום בחרתי להתמקד בכתיבה בבעלי מוסכים פיראטיים הפועלים ללא רישיון שלא בכוונה תחילה אלא ממקום שפשוט לא מבינים את החוק ואת ההשלכות הקשות של המעשה.

להמשיך לקרוא תביעה נגד בעל מוסך שהפעיל מוסך פיראטי מוסך ללא רישיון

היום נדבר על סוגיה שבה הדירים טוענים כי ועד הבית דורש שכר והפרשות לפנסיה, לא נותן קבלה על הוצאות ששילם לספקים, ועד הבית גנב, וועד הבית דורש תשלום לדמי ועד ללא קבלות.

כאשר אני אומר ועד הבית הכוונה היא לנציגות ועד הבית ו/או ליו"ר ועד הבית/ הגזבר של הבית המשותף ו/או ישנם בתים משותפים שבתפקיד ועד הבית מכהן בעל דירה אדם אחד בלבד שהוא סוג של המבוגר האחראי / אב בית והוא נושא בנטל במשך שנים כי שאר בעלי הדירות פשוט אדישים.

לעניינינו בפועל ישנם מקרים רבים בהם ועד הבית לא מכיר מספיק טוב את החוקים החלים עליו ולכן פועל בניגוד לחוק כאשר לצורך הדוגמה מנהל את הכספים של כל דירי הבניין בחשבון הפרטי שלו במקום כפי שהחוק מחייב לנהל כספים בחשבון בנק על שם הבית המשותף.

עוד דוגמה מהשטח כאשר הדירים טוענים כי אין שקיפות בניהול הכנסות והוצאות בבנין למשל לא יודעים באמת מי מהדירים משלמים בזמן והאם דירים שיש להם חוב לוועד הבית הסדירו חוב זה או ויתרו להם על כל החוב לדמי העוד בית או כולו.

להמשיך לקרוא ועד הבית דורש תשלום ללא קבלות – בעלי הדירות לא יודעים כמה כסף נכנס וכמה יוצא מהחשבון המשותף